ת"א 27443-03-14 מיכאלי ואח' נ' גוכמן ואח'

בהתאם להחלטת בית המשפט המחוזי מיום 2.4.17 ברע"א 4586-03-17, אפרט להלן את נימוקי החלטתי בבקשת התובע לפסילת חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט.

בתיק מונה מומחה מטעם בית המשפט, המהנדס מר דן אורמן, בכדי שיתן חוות דעתו בדבר המחלוקת בתיק, שעניינה הסכם פשרה שקיבל תוקף של פסד דין במסגרת ת"א (שלום טבריה) 978/08.

בהחלטת מינוי המומחה, מיום 7.11.16, נקבע כי:

"המומחה יחווה דעתו באשר לטיב, היקף ושווי כספי של העבודות אותן נדרש הנתבע לבצע בהתאם להסכם פשרה מיום 13.6.10 בת.א. (שלום טבריה) 978/08. תשומת לב המומחה לכך, שעל פי הסכם הפשרה אין מחלוקת בשאלה האם נדרש ביצוע עבודות חיזוק וניקוז לבניין אלא רק לגבי היקפן ושוויין, חרף הנטען בחוות דעת המומחים מטעם הנתבע".

מינוי המומחה נעשה לאחר שהוגשו חוות דעת מטעם הצדדים ולאחר שבהתאם לחוות דעת מומחי הנתבע אין ולא היה כלל מקום לביצוע עבודות כלשהן על ידו.

לאחר שנערך ביקור של המומחה, מר אורמן, במקום, פנתה ב"כ התובע בבקשה למתן הוראות ולאחר מכן בבקשה לפסילת המומחה.

ב"כ התובע טענה כי עצם הגעתם של מומחי הנתבע למקום במועד ביקור המומחה מהווה סיבה מספקת לפסילת ביקור המומחה וחוות דעתו.

נטען כי לאחר שנקבע שלחוות הדעת שהוגשו על ידי הנתבע אין כל משקל, הרי שלא היה מקום לנוכחות המומחים מטעמו בביקור.

ב"כ התובע טענה כי היא פנתה הן למומחי הנתבע והן למומחה בית המשפט וציינה את התנגדותה לנוכחותם אך תשובת המומחה היתה שהוא מעונין לשמוע את עמדתם וכן תשובתם היתה כי זכותם לומר מה הם חושבים.

נטען כי די בכך בכדי להורות על פסילת המומחה.