פלונית נ' שירביט חברה לביטוח בע"מ

תמצית המחלוקת

1. מעשה שהיה, כך היה. במסגרת עדכון שינויים שבוצע על ידי חברת הביטוח הנתבעת באופן יזום בנוסח פוליסת ביטוח נסיעות לחו"ל ("שיר לנוסע"), שמכילה הרחבה של ביטוח תאונות אישיות (להלן: "הפוליסה" ו-"הרחבת תאונות אישיות" או "נספח ההרחבה" - בהתאמה), נפלה טעות בנוסח הפוליסה שהוצאה לשוק לשיווק ביום 3.1.18. בדיעבד מתברר כי נמצאה עוד טעות אחת לפחות בנוסח שהוצא, אך מושא התביעה הנדונה הוא טעות מסוימת אחת.

2. הטעות התבטאה בהוספת הספרה "0" לסכום הביטוח שהיה מצוין בפוליסה (ברשימה) טרם עדכונה. היינו, סכום הביטוח במקרה של מוות בתאונה בחו"ל (המשולם גם בגין נכות שנגרמה בשיעור 100%) המפורט ברשימה לגבי ההרחבה של "תאונות אישיות" שהיה מצוין קודם לעדכון בדף ריכוז המידע בעמ' 2 לפוליסה, המכונה בפוליסה "הרשימה" (להלן: "הרשימה"), שונה - בטעות -בפוליסה המעודכנת שהוצאה, מסך של 20,000 דולר - לסך 200,000 דולר. זאת - כאשר בנספח ההרחבה הרלוונטי - נותר סכום הביטוח כפי שהיה טרם העדכון - 20,000 דולר בלבד.

3. הטעות לא התגלתה מידית, כך שהפוליסה בנוסחה המעודכן (והשגוי) מיום 3.1.18 שווקה ונמכרה לאלפי אנשים במשך כשלושה שבועות (כשניתן להניח, שמאות מהם רכשו יחד עם "פוליסת הבסיס" גם את "הרחבה לתאונות אישיות"); אך כאשר הטעות התגלתה - החליטה חברת הביטוח לא לשתף את הרוכשים הרלוונטיים בידיעה על עצם קיומה של תקלה זאת, והסתפקה בתיקון של נוסח הפוליסה המשווקת על ידה – להבא (הטעות בנוסח המשווק תוקנה ביום 22.1.18).

4. כפי שניתן היה לחשוש שיקרה, מקרה ביטוח שבמהותו מזכה את המבוטח בגין ביטוח התאונות האישיות – קרה, כאשר מבוטח שרכש את הפוליסה בנוסחה השגוי נהרג בתאונה בחו"ל (כחמישה וחצי חודשים לאחר שטעות אותרה, אך לא דווחה למבוטחים, כאמור); מה שהוביל למחלוקת הנדונה בענייננו. נסיבות המקרה בענייננו גם כוללות שיווק הפוליסה למבוטח על ידי נציגת מכירות שאיננה מועסק על ידי הנתבעת, שעסקה בתיווך ביטוח מטעם "גוף חיצוני" ל"גוף המפוקח" (חברת הביטוח), למרות שאיננה בעלת רישיון של סוכן ביטוח, וללא תיעוד בכתב או הקלטה של פעולותיה מול המבוטח.

5. השאלה הנשאלת בנדון היא: מה דינה של תביעה של מי שתובע מכוח ההתחייבות או המצג המקופלים בסכום השגוי שנכתב בפוליסה בענייננו, כאמור - בגין מקרה ביטוח שארע מספר חודשים לאחר גילוי הטעות על ידי המבטחת (טעות, שכאמור, הוסתרה מידיעתו של המבוטח); וביתר ספציפיות: מה דינה של תביעה מטעם מוטבת על פי הפוליסה, שהיא אמו, יורשתו, של בנה, המבוטח, שלהבתה - מקרה הביטוח שאירע הוא מותו בתאונה בחו"ל; הכל - בהתחשב בנסיבות.

6. ובתמצית, פסק דין זה דן ביישום הדין במענה לשאלה: האם טענת "טעות סופר" הנטענת מטעם המבטחת, הנתבעת, מתקבלת בנסיבות ענייננו; ואם לא – מהי חובתה וחבותה של הנתבעת כלפי התובעת, המוטבת בפוליסה.

7. אם כן, לפניי תביעה לתשלום תגמולי ביטוח בגין מקרה מוות "ליורש החוקי של המנוח" מכוח הפוליסה או התחייבות המבטחת או מצג שווא (שלטענת התובעת מקים – השתק ומניעות) שהציגה, בגין פוליסה ששווקה ונמכרה למנוח כביטוח נסיעות לחו"ל שמוציאה הנתבעת. לחילופין, התובעת מייחסת לנתבעת חבות בפיצויים בגין עוולות נזיקיות שגרמו לנזק בגין ההסתמכות על מצגי הנתבעת.

8. התובעת היא אמו של המנוח המבוטח בפוליסה בענייננו (להלן: "המבוטח" או "בנה" או "הבן"), שבדמי ימיו קיפח את חייו בתאונת אופנוע עליו רכב משך קרוב לחצי שנה במהלך טיול במדינה, שלפחות בכל הקשור לתעבורה בה - נחשבת "מדינת עולם שלישי", בה הדרכים מאוד צרות ומשובשות, חלקן ארוכות מאוד ומפותלות, והתנועה בהן - קשה ומסוכנת (להלן: "הארץ הזרה").

9. יצוין כי הנתבעת פעלה לשלם בנדון לתובעת סך בשקלים שווה ערך ל-20,000 דולר, למרות שהתובעת צירפה לדרישת התשלום שהציגה לנתבעת כמוטבת על פי הפוליסה – פוליסה, שכאמור, מעיון ברשימה שלה - לבדה, עולה שהיא זכאית כמוטבת, במקרה של מוות המבוטח, לתגמולים בסך 200,000 דולר.