ת"א 2717-11-10 ח' נ' המאגר הישראלי לביטוחי רכב

לפני בקשה חוזרת מטעם התובע למינוי מומחה בתחום השיקום האורתופדי.

במסגרת ההליכים בתיק דנן מונה תחילה מומחה בתחום האורטופדי, ד"ר אייכנבלט, אשר קבע בחוות דעתו כי לתובע נותרה נכות צמיתה בשיעור 41.4% כתוצאה מן התאונה מושא התביעה. במסגרת חקירתו בבית המשפט, עמד על כך כי יש צורך במינוי מומחה בתחום הפלסטי. כמו כן, השיב לגבי חלק מן השאלות באשר למידת תפקודו/ צרכיו השיקומיים של התובע כי אין ברשותו את הידע לענות על כך.

בעקבות בקשת התובע, ביום 30.3.16 ניתנה החלטה במסגרתה הוריתי על מינויו של פרופ' אורנשטיין כמומחה מטעם בית המשפט בתחום הכירורגיה הפלסטית, כמו כן דחיתי את הבקשה למינוי מומחה בתחום השיקום בשל חסר בממצאים באשר למצב התובע, כמו גם בשל העובדה כי טרם ניתנה חוות דעתו של פרופ' אורנשטיין.

ביום 15.11.16 הוגשה לבית המשפט חוות דעתו של פרופ' אורנשטיין, במסגרתה קבע כי יש לבנות עבור התובע תכנית שיקומית בשל מגבלות תנועותיו וכן בשל הצורך לחזק את שרירי רגליו, ולשם כך יש למנות מומחה בתחום השיקומי. כמו כן, קבע כי נכותו של התובע עומדת על שיעור של 30% לצמיתות בשל קישיון לא נוח של הקרסול לפי סעיף 48(3)ג לתקנות המל"ל.

במסגרת בקשתו החוזרת של התובע למינוי מומחה בתחום השיקום הצביע על האמור בחוות דעתו של פרופ' אורנשטיין, וכן על הממצאים שעלו מחקירתו של ד"ר אייכנבלט.

הנתבעת מתנגדת לבקשה דנן וציינה בתגובתה כי בעת עריכת חוות דעתו של פרופ' אורנשטיין לא עמדה בפניו חוות דעתו של ד"ר אייכנבלט, וכפועל יוצא- הנכויות חופפות. לדידה, לו חוות דעתו של ד"ר אייכנבלט הייתה עומדת בפניו- היה מציין כי הנכויות חופפות ולא היה ממליץ על מינוי מומחה נוסף. כמו כן, הדגישה כי מאחר והתובע לא ביקש מינוי מומחה עם הגשת כתב התביעה, אין מקום לדון בבקשתו בטרם יוגש בקשה לתיקון כתב תביעה ולמינוי מומחים בצירוף תצהיר. בנוסף, ציינה כי לבית המשפט יהיו הכלים לבחון את צרכיו השיקומיים של התובע לאחר חקירת התובע, המומחה ולאור הראיות בתיק.

בתשובה לתגובה, ציין התובע כי הנתבעת נוקטת בסחבת קיצונית בתיק, וכן עמד על כך כי חוות דעתו של ד"ר אייכנבלט הועברה לפרופ' אורנשטיין, אף אם הדבר לא צויין בחוות דעתו, וממילא אין לחוות דעתו של ד"ר אייכנבלט משמעות מבחינתו של פרופ' אורנשטיין.