ת"א 27049-11-09תאופיק נ' חדאד(המנוח) ואח'

לפני תובענה לסילוק ידם של הנתבעים מחלק מאדמתו של התובע.

1.התובע הינו הבעלים הרשום של מגרש בשטח של 730 מ"ר בשפרעם, בחלקה 7 בגוש 10286 (נספחים א' ו-ב2 לתצהיר התובע, להלן – "מגרש התובע" או "המגרש הנפלש"); על המגרש בנוי בית מגוריו של התובע.

2.הנתבע 1 הינו עזבונו של אביהם של הנתבעים 2-5, ואין חולק על כך שהוא היה (בחייו) בעלים של מגרש שכן למגרש התובע בשטח של 629 מ"ר בשפרעם, בחלקה 5 בגוש 10286 (סע' 4 לתצהירי הנתבע 2 והנתבעת 5; להלן – "מגרש הנתבעת" או "המגרש הפולש").

המנוח נפטר בשנת 2001, ואלמנתו, אמם של הנתבעים 2-5, ירשה את כל רכושו, בהתאם לצו ירושה (נספח א' לתצהיר הנתבע 2); עם פטירתה של האם, בשנת 2005, ירשה הנתבעת 4 את מגרש הנתבעת (נספח ב' לתצהיר הנתבע 2).

3.לטענת התובע, בשנת 2004 גילה כי גדר שהוא עצמו בנה בשנות ה-70' בין המגרש שלו למגרש הנתבעת, אינה מוצבת על הגבול בין המגרשים, אלא ממוקמת בתוך מגרשו שלו, באופן שלמגרש הנתבעת נוספו 20 מ"ר (סע' 5 ו-9 לתצהיר התובע).

לטענת התובע, כאשר הקים את הגדר, בתחילת שנות ה-70' כאמור, עשה כן על יסוד סימון בשטח של שתי יתדות, אשר לדבריו הונחו ע"י המנוח, ורק בשנת 2004 פנה למודד מוסמך לצורך עריכת המדידות, אז נודע לו דבר הפלישה למגרשו.

4.משלא הצליח התובע להביא לכך שהנתבעים, או רשויות התכנון, יסכימו להזזת הגדר באופן שלא תתקיים גריעה מחלקתו, הגיש ביום 23.11.09 את התביעה דנן, ובה דרש סילוק ידם של כל הנתבעים מהשטח הנפלש.

להגנתם טענו הנתבעים כי אינם יורשי המנוח, כאשר רק עם הגשת תצהירי עדותם הראשית ביום 17.2.11 הסתבר כי הנתבעת 4 בלבד היא בעלת המגרש הפולש.

כן נטען, שאין מקום לשינוי המצב הקיים מזה עשרות שנים הואיל וזו הייתה תמיד הסכמת הצדדים.