ת"א 2703-04-15

לפני בקשת לביטול פסק דין שניתן ביום 31.5.15 בהעדר הגנה.

הנתבעת טוענת כי כתב התביעה נתקבל במשרדיה ביום 26.4.15, המועד האחרון להגשת כתב הגנה היה ביום 26.5.15.לטענתה ביום 28.5.15 שלחה לב''כ התובעת בקשה למתן אורכה להגשת כתב הגנה עד ליום 28.6.15, וקבלתה אושרה טלפונית ביום 31.5.15. עוד טוענת הנתבעת כי בשל עומס עבודה לא עלה בידה לערוך כתב הגנה תוך המועד והטיפול בתביעה הועבר לעו"ד חיצוני. לטענתה הסיבה לאיחור הגשת כתב הגנה לא נובע מזלזול או התעלמות, שכן עוד בטרם ניתן פסק הדין פנתה לב"כ התובעת לקבל הסכמתו למתן ארכה להגשת כתב הגנה, ופסק הדין ניתן בסמוך לאחר מכן. הנתבעת טוענת כי עומדת לה הגנה טובה בפני התביעה, ומפרטת בתצהיר התומך בבקשתה כי עמדתה בהתחייבותה ושילמה מלוא הסכום לו זכאית התובעת ע"פ פוליסת הביטוח. לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובות אשר הגישו באי כוח הצדדים, אני מורה כדלקמן.

אין חולק כי כתב התביעה הומצא כדין והנתבעת אינה עותרת לביטול פס"ד מחובת הצדק כי אם משיקול דעת בימ"ש. לא נסתרה גרסת הנתבעת כי האיחור בהגשת כתב הגנה נגרם מחמת עומס עבודה, וכי טרם שניתן פסק הדין נעשתה פניה לקבלת הסכמת ב"כ התובעת להארכת מועד להגשת כתב הגנה. בנסיבות אלה לא מצאתי כי הנתבעת זלזלה בהליך המשפטי. אני סבור כי לנוכח טענות ההגנה אותן מעלה הנתבעת, שעיקרן פורט בבקשה הינן טענות הגנה הראויות בירור אשר לא ניתן לומר כי לנתבעת לא עומדת הגנה ולו לכאורית המצדיקה ביטולו של פסק הדין.

אשר על כן, פס"ד מיום 31.5.15 יבוטל כנגד הנתבעת משיקול דעת בימ"ש בכפוף לתשלום הוצאות בפועל בסך 1,500 ₪ תוך 30 ימים מהיום. כתב הגנה יוגש תוך 30 ימים מהיום בכפוף לתשלום ההוצאות. ימי הפגרה בבימ"ש יבואו במניין התקופה.

המזכירות תשלח ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, כ"ח תמוז תשע"ה, 15 יולי 2015, בהעדר הצדדים.