ת"א 26875-01-12 חמו נ' לדר-זלץ ואח'

לפניי בקשה לביטול ההחלטה מיום 6.9.15 במסגרתה נמחקה התביעה מחוסר מעש.

הבקשה הוגשה חודשיים לאחר שנמחקה התביעה, תוך שהמבקשת, התובעת בהליך, עותרת להארכת המועד להגשת בקשה זו.

המבקשת ציינה כי התיק התעכב לאחר שהמומחה אשר מונה על ידי בית המשפט ביקש לקבל צילומים והיא עמלה במשך תקופה על קבלתם, הן מבית החולים רמב"ם והן מבית החולים פוריה.

לטענת המבקשת, בית החולים רמב"ם השתהה במתן תשובה ורק ביום 22.10.15, לאחר שהתביעה כבר נמחקה, הומצאו הצילומים המבוקשים. המבקשת ציינה שאכן ניתנו לה ארכות רבות אך חוסר המעש לא נבע ממעשיה או מחדליה שלה, אלא מהתנהלות בית החולים.

המשיבים העירו כי דרישת תשלום מבית החולים רמב"ם הומצאה כבר בחודש אפריל 2015 וכי ספק אם המומחה יוכל להסתפק בצילומים שנערכו שנתיים קודם לכן, אך הותירו את הבקשה לשיקול דעת בית המשפט.

לצורך הבהרת מצב הדברים, יובאו להלן, בקצרה עיקרי ההתנהלות בתיק.

לאחר שהוגשו חוות הדעת מטעם הצדדים, מונה ביום 31.10.12 מומחה מטעם בית המשפט, זאת לאחר שלצדדים ניתנה אפשרות להודיע על זהותו של מומחה המוסכם עליהם בתיק זה והתובעת הודיעה כי היא מבקשת שבית המשפט ימנה את המומחה.

חרף זאת, לא הפקידה התובעת את חלקה בשכר המומחה, למרות התראות אשר ניתנו לה, ומינוי המומחה בוטל תוך מחיקת התביעה. התובעת הגישה בקשה לביטול החלטה בטענה כי לא קיבלה את החלטת המינוי ואף לא את ההחלטות אשר התרו בה, בהמשך, להפקיד את שכר המומחה.

לפנים משורת הדין, הותר לתובעת להפקיד, באיחור, את שכר המומחה, אך גם בתוך 30 הימים שנקצבו לה, לא הפקידה התובעת את הסכום ועתרה לארכה נוספת. ארכה ניתנה, אך גם בתום הארכה, לא הופקד שכר המומחה ושוב, בתאריך 12.6.15 התרה בית המשפט בתובעת כי אם לא תפקיד את הסכום כמתחייב, יבוטל, שוב, מינוי המומחה ותינתן לכך המשמעות המתאימה.

בתאריך 17.9.13 הורה בית המשפט, בשנית, על ביטל מינוי המומחה ועל כך שהתובעת לא תוכל לטעון לנכות בתיק זה.

ושוב, הוגשה בקשה לביטול החלטה ובית המשפט נעתר לה.

לבסוף במהלך חודש דצמבר 2013, נבדקה התובעת על ידי המומחה מטעם בית המשפט.