ת"א 26816-09-13 דינה עומסי נ' לוי ואח'

ההחלטה ניתנת בעקבות דיון שהתקיים ביום 15/2/15 שבו נחקר המומחה מטעם בית המשפט.

בדיון קדם משפט שהתקיים במעמד הצדדים ביום 7/1/15 הודיע ב"כ התובעת כי הוא רוצה לחקור את המומחה מטעם בית המשפט והוסיף כי "לאחר חקירת המומחה, אנחנו כן נוכל להגיע להסכמה" (עמ' 11, ש' 11). ב"כ הנתבעים טענה שעל בית המשפט להכריע בשאלה הנוגעת להסכם שנחתם בשנת 2006 שבו אישרה התובעת שלא יהיו לה תביעות נוספות נגד הנתבעים. ב"כ התובעת טען כי יש פסק בוררות מכריע וסופי, היה צורך למנות שמאי ובהעדר הסכמה מונה שמאי מטעם בית המשפט. כמו-כן הוסיף ב"כ התובעת וטען כי "בזאת אמור להסתיים תפקיד ביהמ"ש"... "בית המשפט מינה מומחה ו(ב)זה מתמצית עבודתו של בית המשפט... יכול להיות שהמומחה יתקן לטובתנו ואולי לטובתם אבל צריך לחקור את המומחה ובזאת סיימנו. אין סמכות לבית המשפט לפתוח דברים נוספים כמו בדבר ההסכם" (עמ' 11 ש' 27-32, עמ' 12 ש' 1).

התובעת הגישה תביעה כספית על סך 192,000 ₪ בהסתמך על חוות דעת של מומחה מטעמה שלפיה מגיע לה סך של 610,000 ₪, וציינה כי התביעה מוגשת בסכום הנ"ל בלבד מטעמי אגרה. בסע' 7 לכתב התביעה נטען שבפסק הבורר "נקבע כי הנתבעים ישלמו את הסכום כפי שייקבע על ידי שמאי מקרקעין שיוחלט לגביו על פי הסכמה משותפת של הצדדים". ב"כ התובעת מפנה בכתב תביעתו להחלטת כב' השופט אהוד שוורץ שלפיה "הבקשה למינוי שמאי מקרקעין בעניין הנידון תהיה בהליך/תובענה נפרדת".

בסעיף 15 לכתב התביעה מפורטות עילות התביעה (מכוח דיני נזיקין, דיני עשיית עושר ולא במשפט ופגיעה בזכות יסוד קניינית), מבלי להתייחס להוראות הבורר ולהחלטת כב' השופט אהוד שוורץ הנ"ל.

מדובר, כאמור, בתביעה כספית ורק בסע' 18 ישנה תביעה חלופית "להורות על מינוי שמאי מקרקעין כמומחה מטעם בית המשפט, אשר בידו תהיה הסמכות הבלעדית לפסוק את שווי הזכויות שנלקחו על ידי התובעים מהנתבעת". נוסף על כך, ובכל מקרה, נתבע פיצוי בסך של 40,000 ₪ בגין עוגמת נפש. בסוף כתב התביעה, בסע' 20, מתבקש בית המשפט לחייב את הנתבעים במלוא סכום התביעה.

פסק הבורר צורף כנספח ב' לכתב התביעה. הפסקה הרלוונטית לענייננו מופיעה בעמ' 22 לפסק הבורר. להלן הפסקה: