ת"א 2676-09-15 קלינה נ' ורדי ואח'

רקע כללי וטענות הצדדים בקצירת האומר

1.לפני בקשת המבקש (התובע) להתיר לו המצאת כתב התביעה למשיב (הנתבע מס' 1) מחוץ לתחום השיפוט.

2.המבקש הגיש תביעה בסדר דין מקוצר כנגד המשיב ונתבע נוסף על סך של 3,072,436 ₪.

3.בהתאם להחלטת בית המשפט מיום 15.11.15, ניתן היתר למבקש להמציא את התובענה למשיב מחוץ לתחום השיפוט. ביום 14.12.15 הוגשה על ידי המשיב בקשה לביטול היתר ההמצאה.

4.המבקש, בבקשתו הנתמכת בתצהירו מיום 15.11.15, טען בין היתר ובתמצית, כי הוא מתווך נדל"ן ותיק, כי המדובר בתביעה כספית שעניינה הפרה בוטה ויסודית של הסכם תיווך שנכרת בין הצדדים בקשר לעסקת מכר מקרקעין (וילה) אשר שימשו את המשיב כבית מגוריו. התביעה הוגשה אף נגד עורך דינו, נציגו ושלוחו של המשיב על פי ייפוי כוח שניתן לו. לטענת המבקש, בין הצדדים סוכם כי הוא יקבל זכות שיווק בלעדית על הנכס וכי לאחר חתימת הסכם מכר וקבלת התשלום הראשון הוא יהיה זכאי לשכר טרחה בשיעור של 2% ממחיר המכירה בצירוף מע"מ. המבקש מפנה את בית המשפט להסכם תיווך (נספח 10 לכתב התביעה) ולייפוי כוח (נספח 11 לכתב התביעה).

5.לשיטת המבקש, מתקיימות מספר עילות על פי תקנה 500 לתקסד"א הרלוונטיות בענייננו: תקנה 500(2), תקנה 500(3), תקנה 500(4) ותקנה 500(7) .לדבריו נושא התובענה הוא מקרקעין המצויים בתחום המדינה, עניינה אכיפת חוזה או התחייבות בנוגע למקרקעין המצויים בתחום המדינה וחוזה שנעשה בתחום המדינה, והיא מבוססת על מעשה שהתרחש בתחום המדינה.

6.המשיב בבקשתו לביטול היתר ההמצאה טען, בין היתר ובתמצית, כי יש מקום לדון בבקשה להיתר מחדש, כאשר נטל השכנוע על כתפי המבקש, ועל בית המשפט לבחון בהתאם לתקנה 500 קיומם של שני תנאים מצטברים – קיומה של עילה למתן המצאה וכן קיומה של עילת תביעה נגד הנתבע – ואלה אינם מתקיימים בענייננו.

לשיטת המשיב, תצהירו של המבקש אינו עומד בדרישות ההלכה הפסוקה. מדובר בתצהיר סתמי שאין בו כלום. אין די בהצהרות הלקוניות שבסעיפים 4 ו-11, ומשכך התובע לא עמד בנטל קיומה של עילה לצורך מתן ההיתר להמצאה מחוץ לתחום (ר' בהרחבה סעיפים 31–40).