ת"א 26621-11-12 עמיצור נ' ב.ש.עבודות כלליות בע"מ ואח'

בפניי בקשה לעיון חוזר.

כפי שעולה מהחלטתי מיום 24.2.15 נעתרתי לבקשת הנתבעים לקיום ישיבה נוספת בנוגע לחקירת המומחה מטעם ביהמ"ש, ואף אפשרתי להם להגיש ראייה נוספת.

לפיכך, ככל הנראה הבקשה לעיון חוזר נוגעת לשיעור ההוצאות שקבעתי, משום שאחרת אינה ברורה שכן בקשות הנתבעים התקבלו, וזאת בניגוד לעמדת ב"כ התובעים שהתנגדה נחרצות.

לעניין שיעור ההוצאות, הנתבעים טוענים, כי אי התייצבות המומחה נבעה מחדלו של המומחה, כפי שהבהרתי בהחלטתי, ולאחר שעיינתי תמליל הקלטת, התחזקה דעתי, כי המחדל לאי התייצבות המומחה לחקירתו במועד שנקבע נבעה מהתנהלות הנתבעים בעצמם.

הנתבעים טוענים, כי לא ידעו איזה בקשה להגיש וכי זימון המומחה נעשה על ידי המזכירות, אלא שכזכור בהחלטתי המקורית להגשת ראיות בתיק, קבעתי במפורש, כי צד שמבקש לזמן את המומחה, יואיל להפקיד את שכרו, הנתבעים לא עשו כן אלא עד ליום 18.2.14 ימים ספורים לפני מועד דיון ההוכחות.

הנתבעים לא המציאו לתיק, גם במסגרת בקשה זו את ההודעה ששלחו למומחה ואשר מבהירה למומחה את מועד הדיון ומזמינה אותו לחקירה.

יש לזכור כי בדיון הקודם שנקבע להוכחות, בסיומו עתרו הנתבעים לאפשר להם חקירת המומחה למרות שלא טרחו לזמנו, ונעתרתי לבקשה ולא פסקתי הוצאות.

כלומר, המדובר בשני דיונים שהמומחה לא מגיע בשל מחדלי הנתבעים, ובנוסף הנתבעים בשלב כה מאוחר לאחר שהמועדים להגשת הראיות כבר חלפו זה מכבר הגישו בקשה להוספת ראייה, גם בעניין זה נעתרתי לבקשתם, סבורני, כי לנוכח מחדלי הנתבעים שלא טרחו להזמין את המומחה מבעוד מועד, לא טרחו ליידע את המומחה על מועד הדיון כדבעי, לא טרחו להפקיד את שכר טרחתו של המומחה כדי שהמזכירות תפיק את הזימון ומגישים את ראיותיהם טיפין טיפין, יש לפסוק הוצאות סבירות.

אני דוחה את הבקשה לעיון חוזר.