ת"א 26507-08 אהד נ' כלל חברה לביטוח בע"מ-ת"א

לפני בקשת התובע, שהוגשה בשנית על סף סיום שמיעת הראיות, למינוי מומחה מטעם בית המשפט בתחום הרפואה התעסוקתית לצורך הערכת כושר עבודתו ותעסוקה מתאימה לתובע במומו.

1. התובע יליד 25/2/67, נפצע בתאונת דרכים בתאריך 14/11/06. עובר לתאונה עבד התובע בחברת הייטק. אין מחלוקת בין הצדדים, כי הארוע מהווה "תאונת דרכים" כהגדרתה בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975 (להלן: "חוק הפיצויים").

2. מטעם בית המשפט מונו מספר מומחים רפואיים, שהתייחסו לנכויותיו של התובע בתחומים שונים:

   פרופ' אהרנפלד המומחה בתחום הראומטולוגיה, העריך את נכותו של התובע ב- 15% אחוזי נכות בשל מחלת הפיברומיאלגיה הקשורה לתאונה ואולם קבע, כי לא ניתן לדעת לאיזה פרק זמן תמשך הנכות, אף שהסיכוי שמצבו ישתפר הוא קטן.

   פרופ' פניג המומחה בתחום הפסיכיאטריה, שנעזר גם בחוות דעת נוירופסיכולוגית, העריך את נכותו של התובע ב- 10%, אולם קבע, כי אינו רואה קשר בינה ובין התאונה. הוסיף פרופ' פניג וקבע בחוות דעתו, כי קיימת חפיפה בין התסמונת של פיברומיאלגיה לבין התסמונת הפסיכיאטרית.

   פרופ' סקפה, שמונה בתחום הגסטרואנטרולוגיה, קבע, כי לא נעשו מאמצים אבחנתיים סבירים לשלול אפשרויות אחריות ומכל מקום גם אם נקבע לעת עתה את האבחנה של תסמונת המעי הרגיז שהיא חלק מהפיברומיאלגיה ולכן קשורה לתאונה, הנכות המגיעה לתובע היא 5% וחופפת את הנכות הראומטולוגית.

   ד"ר גבריאל גילון, מומחה לכירורגיה אורולוגית, קבע, כי אינו יכול לקבוע קשר בין התאונה לבין הפרעות השלפוחית עליהן מלין התובע.

3. כבר בשלבים המוקדמים של ההליך, ביקש ב"כ התובע למנות מומחה בתחום התעסוקה ואולם בית המשפט לא ראה להיעתר לבקשה. כב' השופטת ארנה לוי שהתיק היה אותה שעה בטיפולה, קבעה, כי בהתאם לקביעות המומחים שמונו בתיק, הנכות הרפואית שנגרמה לתובע היא נכות בתחום הראומטולוגיה בלבד ואין המדובר בפגיעה מורכבת המשלבת מספר תחומים רפואיים ומשכך לא יהא לבית המשפט קושי להעריך את הפגיעה התפקודית. השופטת הוסיפה, כי ככל שבית המשפט יהא סבור בתום שמיעת הראיות כי קיים קושי, ניתן יהא לשקול שוב את הבקשה.

4. בינתיים, נשמעו עדותם של פרופ' אהרנפלד ופרופ' פניג, המומחים בתחום הראומטולוגיה והפסיכיאטריה, כן נשמעו עדותם של התובע רעייתו ועמיתיו לעבודה. בשלב זה, חוזר התובע על בקשתו למינוי מומחה בתחום הרפואה התעסוקתית, התובע טוען, כי לאחר שנשמעו הראיות מתחזקת המסקנה שאין לבית המשפט את הכלים להעריך את הנכות התפקודית של התובע במומו אלא באמצעות מומחה תעסוקתי שיכול לחוות דעה, איזו תעסוקה תהא מותאמת לתובע בשים לב לעברו המקצועי. התובע חוזר ומדגיש, כי בשל פגיעתו בתאונה לא יוכל לחזור לעבודתו בתחום ההייטק. התובע טוען, כי יש מחלוקת גדולה מאוד בשאלת הנכות הרפואית, ומכל מקום פרופ' אהרנפלד בחקירתו השיב שאינו יכול לקבוע את הנכות התפקודית ויש למנות מומחה תעסוקתי.

5. הנתבעת שבה ומתנגדת לבקשה. הנתבעת מדגישה את המחלוקות המהותיות המצויות בתיק, לטעמה, גם בנוגע למהימנות התובע ועומדת על כך, שבדרך כלל בנכויות קטנות יחסית כמו של התובע לא ממנים מומחה בתחום התעסוקה. לטענת הנתבעת, דווקא הפער בין חוסר התעסוקה לבין הנכות הנמוכה מצביע על העדר הצורך בעוד מומחה. עוד מציינת הנתבעת, כי לנוכח הסוגיות הדורשות הכרעה בהליך, ספק אם יהיו בידי המומחה את הכלים לבצע את עבודתו ואם חוות דעת כזו תסייע בידי בית המשפט.

   דיון והכרעה