ת"א 26207-08-14 טייב ואח' נ' חברת פרטנר תקשורת בע"מ

לפני בקשה לסעד זמני במעמד צד אחד, בלא שהוגשה תביעה עיקרית, ואשר הוגדרה ע"י המבקשים כבקשה לצו מניעה / צו עשה קבוע.

המבקשים טוענים כי התקשרו עם המשיבה בהסכם, במסגרתו הם משווקים עבורה מוצרי רדיו טלפון אלחוטיים ונותנים שירותי אינטרנט כנגד עמלה חודשית.

לטענתם, בחודשים האחרונים החלה המשיבה לטעון כי עליהם להשיב לה כספים ששולמו על ידה ביתר, תחילה בטענה כי התשלום ביתר נעשה עקב תקלה מיחשובית אצל המשיבה ובהמשך עקב הונאה נטענת של המבקשים כלפי המשיבה. המבקשים טוענים, כי אינם יודעים על מקור התקלה, כי לא הובאו ע"י המשיבה כל ראיות לתקלה או להונאה, וכי הוכו בתדהמה עת נטען כי הונו את המשיבה.

המבקשים מוסיפים וטוענים, כי ההסכמים עליהם חתמו מול המשיבה הינם חוזים אחידים בעלי תנאים מקפחים רבים, כי המשיבה היא הלקוחה העיקרית שלהם ואי ביצוע התשלומים על ידה עלול למוטט את עסקם כלכלית.

המבקשים עותרים למתן צו עשה זמני כלפי המשיבה, המורה לה לשלם להם את הסך של 440,287.50 ש"ח, ולאסור עליה לבצע קיזוז עתידי נוסף של סכומים המגיעים להם ממנה.

לאחר שעיינתי בבקשה ובתצהיר על נספחיהם, באתי לכלל מסקנה, כי אין כל מקום ליתן כל צו כאמור, בוודאי שלא במעמד צד אחד ובטרם הגשת התביעה, כלפי המשיבה.

ראשית לא ברור האם המבקשים עותרים לסעד זמני או לסעד קבוע; הבקשה מנוסחת באופן לא ברור, במובן זה.

שנית, הגם שטרם הוגשה תביעה עיקרית, ניראה כי בקשתם לסעד זמני עשוי להיות זהה לסעד העיקרי, וזו אינה מטרתו של ההליך הזמני כאמור.

שלישית, בנסיבות, ונוכח העובדה כי המבקשים מפרטים בבקשתם, בהגינותם יש לומר, כי המשיבה טוענת כנגדם טענות קשות ביותר בדבר הונאה בסכום של 1.2 מיליון ש"ח, מובן כי יש לקבל את עמדת המשיבה בטרם מתן כל סעד כספי.

רביעית, אם פועלת המשיבה – כטענת המבקשים – בחוסר תום לב או ברשלנות, הרי שכל נזק כלכלי שייגרם להם, ככל שייגרם, יוכלו להיפרע ממנה לאחר ניהולו של הליך משפטי מלא; הליך כאמור צריך להתחיל בהגשתו של כתב תביעה.