ת"א 26177-08-15 שגב נ' אוניברסיטת תל אביב

ביום 2.3.2016 התנהל בפניי דיון קדם משפט בתיק זה (לאחר שלמועד דיון קדם המשפט המקורי שנקבע בתיק ב"כ התובע בחר שלא התייצב).

במסגרת קדם המשפט האמור קבעתי, בין היתר, כי הצדדים ישלימו את ההליכים המקדמיים ביניהם עד ליום 1.5.16.

עוד קבעתי כי התובע יגיש תצהירי עדות ראשית מטעמו עד ליום 1.10.16 והנתבעת עד ליום 1.1.17.

ביום 9.8.16 הגיש ב"כ התובע בקשה להארכת מועד לקיום ההליכים המקדמיים עד ליום 1.9.16. הבקשה היתה לאקונית ולא ציינה את השתלשלות העניינים שהיתה בין הצדדים בעניין זה, נושא שהיה על ב"כ התובע לציין בבקשה על רקע איחורו בהגשת דרישה לגילוי מסמכים מהנתבעת וסירובה של הנתבעת בשל כך למסור תצהיר גילוי מסמכים כאמור.

בעקבות בקשתו הלאקונית של ב"כ התובע, ביום 9.8.16 ניתנה לתובע ארכה כמבוקש.

בשל כך ולאור התנהלות התובע המתוארת בבקשתה, הגישה הנתבעת את הבקשה העומדת לפניי לעיון חוזר בהחלטה מיום 9.8.16.

אכן התנהלותו של ב"כ התובע בתיק זה מביעה זלזול בבית המשפט ובהחלטותיו, וזאת החל מאי ההתייצבות לדיון קדם המשפט ללא כל החלטה המתירה לו לעשות כן; המשך באי הגשת הודעה לבית המשפט על אודות הסיבה לאי התייצבותו בניגוד להחלטה מפורשת של בית המשפט; עבור דרך התנהלותו במסגרת הדיון שהתקיים ביום 2.3.16, וכעת - בהתעלמותו ממועדים שקבע בית המשפט ובאי גילויו של מידע חיוני לבית המשפט.

למותר לציין בהקשר זה, כי מעיון בתיק עולה כי חרף חלוף המועד שנקצב לשם כך - התובע טרם הגיש תצהירי עדות ראשית מטעמו.

יחד עם זאת, כללי המשחק במשפט האזרחי הם של קלפים פתוחים, כאשר מועד דיון ההוכחות בתיק קבוע לעוד זמן רב ואת הפגם של התובע והתנהלותו ניתן לרפא בפסיקת הוצאות.