ת"א 25981-04-14 סביתאן ואח' נ' אבו גנאם ואח'

בתביעה הנדונה עתרו התובעים לפינוי הנתבעים ולסילוק ידם ממקרקעין, אשר על-פי הנטען משמשים לדרך ציבורית.

על-פי הסכמת הצדדים, פסק הדין ניתן על יסוד קביעת מודד מוסכם אשר קבע את גבולותיה של הדרך הציבורית.

עיקרי העובדות ועיקרי ההליכים

2.התובעים 3-1 הם המוכתארים של הכפר א-טור והתובע 4 הוא בעלים במשותף עם אחיו של מקרקעין סמוכים למקרקעין נושא התביעה. בכתב התביעה שהוגש ביום 14.4.2014, עתרו התובעים לקבלת צו לפינוי הנתבעים ולסילוק ידם ממקרקעין, אשר לטענתם, הם בגדר דרך ציבורית המצויה ממזרח לבית הספר לבנות בא-טור, בין רחוב ראבעה אלעדוייה לבין רחובXXX, XXX באדמות א-טור (להלן – הדרך הציבורית).

במקביל להגשת התביעה הוגשה בקשה לסעד זמני, אשר התקבלה בהסכמת הצדדים בדיון שהתקיים ביום 22.4.2014 (לפני כבוד השופטת מירית פורר), ואשר על-פיה נקבע כי הנתבעים יפנו פסולת בניה מהדרך הציבורית בכפוף לכך שהתובעים יפקידו סך 15,000 בקופת בית המשפט.

כתב ההגנה הוגש ביום 27.5.2014 ובמסגרתו העלו הנתבעים שורה של טענות, לרבות טענות סף. טענתם העיקרית הייתה, כי השטח השנוי במחלוקת אינו בבחינת דרך ציבורית אשר נועדה לשמש את הציבור, אלא לטענתם, מדובר בדרך, אשר בהתאם לתכנית המאושרת שמספרה 2733 היא נועדה לשמש רק את הבתים הגובלים בה.

3.לאחר הליכי מהות ממושכים, אשר לא צלחו והסתיימו רק בחודש ינואר 2015, ידעה התביעה מספר גלגולים אשר הביאו להתמשכות ההליכים. אלו אפוא, עיקריהם: תחילה טענו הצדדים בכתב בעניין טענות הסף, אך לגביהן נקבע (בהחלטה מיום 29.3.2015), כי הן תתבררנה בקדם המשפט אשר נקבע תחילה ליום 10.9.2015 ולאחר בקשות לדחיית הדיון, נקבע ליום 26.11.2015; משלא התייצבו התובעים ובא-כוחם לישיבת קדם המשפט, ניתן פסק-דין הדוחה את התביעה, תוך קביעה כי התובעים יישאו בהוצאות הנתבעים בסך 5,000 ₪ וכי סכום זה ייגבה מסכום הפיקדון שהופקד במסגרת הליכי הסעד הזמני; בעקבות בקשת התובעים לביטול פסק הדין ולאחר שהתקבלו תגובות הצדדים, ניתנה ביום 31.12.2015 החלטה שעל-פיה תוצאת פסק הדין תשונה, כך שהתביעה תימחק (במקום תידחה); התובעים ערערו על פסק הדין אל בית המשפט המחוזי בירושלים (רע"א 22636-01-16). בעקבות הודעת מי מהצדדים בדיון מיום 2.2.2016, כי הם נכונים לנסות ליישב ביניהם את המחלוקות, התקבלה הצעת בית המשפט (כבוד השופט משה בר-עם), אשר על-פיה, פסק הדין המוחק את התביעה בוטל, הסעד הזמני נותר בעינו בכפוף להפקדה חוזרת של הסכום שנקבע (15,000 ₪), סכום ההוצאות שנקבע נותר בעינו ועליו נוסף עוד סך 1,000 ₪ והדיון הוחזר אל בית משפט זה; לאחר דחיות רבות, אשר על-פי הנטען, נבעו מניסיונות הידברות בין הצדדים, הודיעו התובעים ביום 1.3.2016 כי הסכום שנקבע להפקדה הופקד ביום 15.2.2016. לנוכח הודעה זו נקבעה ישיבת קדם משפט ליום 23.6.2016.

ההסדר הדיוני, מסקנות המודד ובקשות הצדדים

4.בקדם המשפט שהתקיים ביום 23.6.2016 הסכימו הצדדים להסדר דיוני שאושר בהחלטת בית המשפט, אשר על-פיו, כאמור לעיל, ימונה המודד יוסף קראוס למודד מוסכם מטעם בית המשפט (להלן – המודד) וזאת לשם מדידת השטח השנוי במחלוקת, לשם קביעה מדויקת של שטח זה ולשם סימונו (להלן – ההסדר הדיוני). עוד הוסכם בהסדר הדיוני כלהלן: