פלונית נ' קרנית הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים

עניינו של פסק הדין בפיצוי המגיע לתובעת בשל נזקי הגוף שנגרמו לה בתאונת דרכים, בהתאם לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1985 (להלן: "חוק הפיצויים").

העובדות וטענות הצדדים בתמצית

1. בתאריך 12/2/11 נפגעה התובעת, ילידת 1992, בתאונת דרכים כהולכת רגל. התובעת הועפה על ידי קטנוע ונחבלה בעיקר בגבה.

2. נהג הקטנוע נהג ללא רשיון בתוקף וללא ביטוח בתוקף ומשכך אין מחלוקת, כי הנתבעת היא זו שאמורה לשאת בפיצוי.

3. מומחה מטעם בית המשפט שמונה על מנת לקבוע את נכותה של התובעת העמיד את נכותה הצמיתה על שיעור של 3%.

4. בישיבת ההוכחות שהתקיימה בתיק, נשמעו עדויותיהם של התובעת ואביה. הנתבעת לא הביאה עדים מטעמה והסתפקה בחקירת התובעת והגשת תיק מוצגים.

5. הצדדים חלוקים מחלוקת רחבה ועמוקה בנוגע לנכות הרפואית פגיעה התפקודית שנגרמה לתובעת ושיעור הנזק שנגרם לה, בשים לב לגילה בעת התאונה וקורותיה מאז.

   לנוכח יריעת המחלוקת בין הצדדים אדון תחילה במצבה הרפואי של התובעת מני אז התאונה, בפגיעה התפקודית שנגרמה לה ולבסוף בשיעור הנזק.

   הנכות הרפואית שנגרמה לתובעת

6. בעת התאונה הייתה התובעת בת 18 שנים וחודשיים. התובעת נפגעה, כאמור, בהיותה הולכת רגל. קטנוע שעבר העיף אותה למרחק של מספר מטרים והיא נחבלה בגב התחתון.

   לאחר התאונה עזבה התובעת, לטענתה, את המקום בסיוע חברה שהייתה איתה, הלכה לביתה ולאחר כשעה כשראתה שכאביה מתגברים פנתה לבית החולים. התובעת התלוננה בבית החולים על כאבי ראש קלים, ללא בחילות או הקאות ובנוסף כאבים בחזה ובבטן משמאל. התובעת קיבלה טיפול ראשוני בבית החולים ושוחררה לביתה עם המלצה על המשך מעקב וקבלת טיפולים רפואיים בקופת החולים.