ת"א 25705-04-13 נידאם נ' ארגון קהילות יהודי צפון אפריקה בירושלים ואח'

מונחת לפניי בקשה מטעם הנתבעים לצירוף ראיה [מכתב של המשרד לשירות דת, מיום 14.11.16 (להלן גם: "הראיה")].

לאחר שנתתי את דעתי לנימוקי הבקשה, לטעמי התגובה המתנגדת למבוקש, וכן לנימוקי התשובה לתגובה, הגעתי לכלל מסקנה כי מן הדין להיעתר למבוקש אך בכפוף לחיוב הנתבעים בהוצאות התובע.

שמיעת העדויות בהליך הסתיימה ביום 31.10.16. החלטה בדבר הגשת סיכומים (לאחר שניתנה לצדדים הזדמנות להידברות) ניתנה ביום 11.12.16. סיכומי התובע כבר הוגשו ביום 16.1.17. רק ביום 19.1.17 הוגשה הבקשה לצירוף ראיה (שהיא כאמור, מכתב מיום 14.11.16) כאשר עיקר טענת הנתבעים שהמכתב לא נשלח אליהם במועדו עקב "תקלה טכנית".

בנדון דנן, סבורני כי התנהלות הנתבעים מעוררת קושי של ממש. שכן, כעולה מעיון בטעמי הבקשה ובראיה האמורה, היא באה בעקבות פניית הנתבעים למשרד לשירותי דת לאחר ועקב הדיון האחרון (ראו סעיף 1 בכתב הבקשה). מצופה היה כי הנתבעים שהיו ערים היטב לסוגיות שעלו בדיון, ואף פנו למשרד לשירותי דת עקב כך, כי יעקבו אחר קבלת עמדת המשרד, שהוא הרגולטור בנסיבות העניין. לא זו בלבד, לו סברו הנתבעים כי קיימת חשיבות של ממש בעמדת המשרד ביחס לפנייתם, מצופה היה כי יפעלו ללא דיחוי לעדכן את בית המשפט ואת בעל הדין שכנגד בנדון דנן, או אף לבקש השהיית המועדים להגשת סיכומי הצדדים. ברם, לא התרשמתי כי הנתבעים פעלו כאמור. לכך יש להוסיף כי הראיה אינה נתמכת בתצהיר של עורך המכתב. לפיכך, יש ממש בהתנגדות התובע.

עם זאת, לגופה של הראיה - ומבלי לקבוע בכך כל מסקנה, ממצא או לנקוט כל עמדה הן לעניין קבילות הראיה או משקלה הראייתי - סבורני כי מדובר בראייה רלבנטית לכאורה לפלוגתות שבהליך, במיוחד לעניין שאלת חוקיות עסקאות רכש הקברים הנדונות בתביעה, ולמסמכים שנוגעים לנתבעים ולמשרד לשירותי דת בנדון דנן.

בנסיבות אלו, מתוך גישה שמעדיפה פריסת התמונה במלואה לפני בית המשפט בטרם יידרש להכריע במחלוקות המונחות לפניו, ולאחר עריכת האיזונים הנדרשים בכגון-דא, מתיר בזאת קבלת הראיה האמורה.