ת"א 25690-11-16

לפניי בקשה למינוי מומחים בתחום האורתופדי, נוירולוגי, א.א.ג, פה ולסת וראומטולוגיה לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה 1975.

בישיבת 26/04/17 הודיע ב"כ התובעת ביחס לתחום האורתופדי, יסתפק במינוי ראומטולוג שיתייחס לצורך במינוי אורתופד.

התובעת, ילידת 1989, נפגעה בת.ד ביום 29/10/14 כשמשאית בה נסעה פגעה בקורת ברזל לפני מנהרה. התובעת לא הייתה חגורה, עפה קדימה ופגעה עם הראש בשמשת המשאית.

התובעת, נבדקה בבי"ח רמב"ם – CT ראש וצוואר תקינים, צילום כתפיים ללא שברים. שורש כף יד שמאל – חשד לשבר תלישה קטן של האגודל. לאור רגישות טופלה בסד גבס ושוחררה.

ביום 06/11/14 פנתה שוב לרמב"ם, נבדקה ע"י פסיכיאטרית שהתרשמה מהפרעת חרדה משנית לאירוע טראומתי. בדיקה נוספת ע"י פסיכיאטרית מיום 14/12/14 נכתב כי שנה לפני התאונה חזרה מהודו והשתמשה בחומרים פסיכו אקטיביים. גם היא לא מצאה סימנים לדיכאון או פסיכוזה והתובעת הופנתה לטיפול שיחתי.

התובעת, שוחררה והמשיכה להתלונן תכופות במסגרת קופ"ח על כאבי ראש, כאבים ולחץ אוזניים, ליקוי שמיעה – טנטון, אירועי טרום עילפון "שחור בעיניים". חרדות, נדודי שינה, סחרחורות.

ביום 23/07/15 פנתה שוב למיון. התלוננה על הקאות וחולשה כללית. שוחררה ב 24/07/15 נכתב כי לא נראית בעיה נוירולוגית חריפה המצריכה אשפוז.

בדיקת שמיעה מיום 28/01/16 הראתה ליקוי תחושתי עצבי קל דו- צדדי.

לדבריה מאז התאונה סובלת מתכיפות ודחיפות במתן שתן, עברה בדיקה ברמב"ם ב 09/16 ללא ממצא חריג. אורולוג במסגרת קופ"ח המליץ על פיזיותרפיה לחיזוק שרירי האגן וטיפול תרופתי.