איילון חברה לביטוח בע"מ נ' י.ל.

לפני בקשה להתיר לנתבעת להביא ראיות לסתור את קביעת המוסד לביטוח לאומי מיום 14/12/17 ובה נקבע כי נכותו של התובע הנובעת מהתאונה אותה עבר, לטענתו, ביום 2/12/16, הינה 15% לפי סעיף 48 (2) (ו) (II) – (III) מותאם לתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז – 1956 בגין ברך ימין.

הנתבעת טוענת כי שתי טעויות יש בקביעת הועדה:-

הראשונה הינה בכך שהועדה התעלמה ממצבו הרפואי הקודם של התובע המעיד על בעיות בברך ימין (היא הברך שנפגעה בתאונה) לצורך כך מפנה הנתבעת למספר רישומים רפואיים:-

• מיום 19/5/08 שבו מצויין כי ישנם שינויים ניווניים בשני הברכיים.

• מיום 12/5/11 המבהיר כי צילום רנטגן הדגים שינויים ניווניים בשתי הברכיים.

• מיום 21/11/16 בו מצויין כי לתובע כאבים כרוניים בברכיים וכי בימים האחרונים חלה החמרה.

• מיום 27/11/16 שבו נרשם כי התובע סובל מכאבים ואינו יכול להתהלך יותר מ-500 מטר.

• לרישום מיום התאונה (2/12/16) בו נרשם כי ידוע על שחיקה סחוסית דו צדדית (יותר משמאל) וכי התובע מועמד לניתוח להחלפת ברך.

   

  לכן, טוענת הנתבעת, כי היה על הועדה לדון האם כלל יש קשר סיבתי בין התאונה למצב הברך או לכל הפחות, לשקול האם יש מקום להפחית בגין מצב קודם, ומשלא עשתה כן יש לאפשר להביא ראיות לסתור את קביעת הועדה בדבר הקשר הסיבתי בין התאונה והנכות הנובעת מהתאונה .