עוזיאל נ' מדינת ישראל

בפניי תביעה למתן סעד הצהרתי וצו עשה אשר יורה לרשות מקרקעי ישראל (להלן: "הרשות" ו/או "הנתבעת") להקצות לתובע מר יעקב ג'יי עוזיאל, (להלן: "התובע") את הזכויות במגרש 2258, הידוע כחלקה 2258, בגוש 16831 (להלן: "המגרש") ב"תל עדשים - מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ" (להלן: "המושב" ו/או "האגודה"), זאת בהתאם להסכם להקצאת המגרש שנחתם בין התובע לבין המושב ביום 26/07/07 (להלן: "הסכם ההקצאה") ובהתאם לנהלי הרשות והחלטות מועצת הרשות שחלו בשנת 2007.

בית המשפט התבקש להורות כדלקמן:

1. להצהיר כי התובע המציא לרשות את הסכם ההקצאה, על כל נספחיו ותצהיריו, לצורך פתיחת תיק, עוד ביום 29/07/07.

2. להורות לרשות למסור לתובע עותק מהסכם הפיתוח החתום על ידה, כפי שנמסר לרשויות המס.

3. להורות לרשות לבצע את חישוב דמי ההיוון על פי ההחלטות שהיו בתוקף במועד המצאת הסכם ההקצאה (29/07/07) ולמסור לתובע שובר תשלום מתאים.

4. לחייב את הרשות בהוצאות משפט ושכ"ט עו"ד.

    

   בדיון שנערך בפניי ביום 11/06/14, לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ושמעתי את טענות הצדדים, הצעתי לצדדים לנהל מו"מ לפשרה, אשר עקרונותיה הם שהתובע ישלם את מלוא הסכום שהיה עליו לשלם לו הוקצה לו המגרש בשנת 2007 בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מלאים עד היום ובנוסף לכך, ישלם מחצית מההפרש של שווי ההקצאה לו היה מוקצה לו המגרש היום, על פי ערכים ושומה של היום.

   התובע הסכים למתווה המוצע וביקש להורות לנתבעת להגיש תחשיב כספי שיפרט את הסכומים שעליו לשלם לה בהתאם להצעת בית המשפט, זאת בטרם תינתן הסכמתו הסופית. בתגובה הודיעה הנתבעת כי רק לאחר שתינתן הסכמתו העקרונית של התובע למתווה המוצע, תתכנס ועדת הפשרות המחוזית לדון בנושא והסכומים הסופיים שיהא עליו לשלם יימסרו לו רק לאחר קבלת החלטת הוועדה ולאחר ביצוע חישובים סופיים על ידי הגורמים המוסמכים ברשות וזאת, ככל שהוועדה תאמץ את המתווה המוצע. בהחלטתי מיום 27/01/15 קבעתי כי נראה שאין מחלוקת של ממש בין הצדדים וכי התובע נתן את הסכמתו העקרונית. לפיכך, הוריתי לנתבעת לפעול על פי האמור בתגובתה.

   ביום 12/07/15 הודיעה הרשות כי ועדת הפשרות בחנה את הצעת הפשרה ומצאה כי אין בנסיבות המקרה טעם מספק לחריגה ממדיניותה ונהליה, לפיהם עסקה מתבצעת בהתאם להחלטות המועצה שהינן בתוקף במועד עריכת העסקה ועל פי שומה עדכנית. הרשות הסכימה, לצורכי פשרה בלבד ובאישור ועדת הפשרות, להקצות את המגרש לתובע לפי ערכי השומה שהוצאה בשנת 2013. הרשות הוסיפה וטענה כי החלטות המועצה ושיעור התשלום בהקצאות כגון זו משתנות מעת לעת וכי החלטות מועצת מקרקעי ישראל שהינן בתוקף היום (ביום הגשת ההודעה) מעניקות תנאים המיטיבים יותר מאשר החלטות המועצה בשנים 2007 ו – 2013, ולאור החלטת קבינט הדיור מיום 22/6/15, צפוי להפחית את שיעור התשלום של דמי החכירה באיזורי עדיפות מ – 51% ל – 41% לאחר שתתקבל החלטת המועצה המאמצת את התנאים הנ"ל.

   ביום 02/11/15 הודיע התובע כי הוא אינו מקבל את הצעת הפשרה של הנתבעת, אשר שונה באופן מהותי מהצעת בית המשפט אותה הוא היה מוכן לאמץ. בהעדר הסכמה, קבעתי את התיק להוכחות והוריתי לצדדים להגיש עדויותיהם הראשיות בתצהירים.

   מטעם התובע העידו התובע ואמו, הגב' נעמי עוזיאל, אשר הגישו תצהירי עדות ראשית מטעמם. מטעם הרשות העידה, הגב' קרן פרנקל, המשמשת כסגנית ראש צוות מגורים ברשות – מרחב עסקי צפון, אשר הגישה תצהיר עדות ראשית מטעמה. כמו כן, העיד מר גיורא שמרון, אשר היה מרכז משק במושב בין השנים 2006 עד 2014 וליווה את נושא ההרחבה מטעם המושב.

   תמצית טענות התובע