ת"א 2557-04-1424 אלמונית נ' עיריית באר שבע

1.התובעת הגישה כנגד הנתבעות, תביעה בקשר לנזקי הגוף שנגרמו לה ביום 9.2.11, עת נתקלה בפסי אלומיניום שבפינת המדרגות בבנין שבשליטת הנתבעת 2.

2.התובעת מסתמכת על חוות דעת רפואית שנערכה ע"י ד"ר קרמר, לפיה נגרמו לה 20% נכות, בגין פגיעה בכתף שמאל ו- 6% נכות, בגין פגיעה בירך שמאל.

הנתבעות מסתמכות על חוות דעתו של ד"ר קפלן, שהעריך את נכותה של התובעת בשיעור של 2.5% בלבד.

3.במסגרת החלטתי מיום 7.12.14 אפשרתי לצדדים לתת את עמדתם בעניין מינוי מומחה מטעם בית המשפט.

התובעת לא נתנה עמדה, ולכן רואים אותה כמי שהסכימה למינוי מומחה מטעם בית המשפט [ראו בעניין זה סיפא לסעיף 3 מההחלטה מיום 15.9.14].

הנתבעת 1 הותירה את נושא מינוי המומחה מטעם בית המשפט לשיקול דעתו של בית המשפט.

הנתבעת 2 הודיעה על התנגדותה למינוי מומחה מטעם בית המשפט ולשיטתה יש לעשות שימוש בכלי שניתן לבית המשפט למנות מומחה מטעמו, רק במקרים "מיוחדים ונדירים" בלבד, ורק לאחר לאחר שבית המשפט "ישמע את כל הראיות", כולל המומחים מטעם הצדדים.

4.עמדתי שונה מעמדתה של הנתבעת מס' 2.

בענייננו, מדובר במחלוקת רפואית משמעותית, כאשר המומחים מטעם הצדדים הגישו חוות דעת מנוגדות, דבר שיוצר קושי להכריע בין חוות הדעת. אחר שבימ"ש זה, ככל שיהא מקצועי, אינו בקיא בתחום הרפואי, הרי שביהמ"ש רשאי, בכל שלב, להיעזר במומחה שימונה מטעמו, גם בשלב זה של קדם המשפט, ועוד לפני שנחקרו המומחים מטעם הצדדים.