ת"א 25391-09-12 ש. שלמה חברה לביטוח בע"מ נ' עמירם

מן הקל אל הכבד:

1. התבקש לחייב התובעת להביא הצעת הביטוח. מן התגובה עולה שהצעת הביטוח הנטענת אינה ברשות התובעת. מה שלא קיים ואינו בשליטה לא ניתן לחייב בהמצאתו. אני דוחה הבקשה שהציף הנתבע בשלב זה.

2. ביחס להגשת תצהירים באיחור ניכר שבוע לפני הישיבה ובניגוד לעמדה המחייבת שניתנה על ידי הנתבע שהודיע כי לא יגיש תצהירים:

א. ביחס לנתבע שהנו בעל דין שבחר שלא להגיש תצהיר וכעת חזר בו - איני רואה לחסום הדרך. ממילא יש לזכור כי הנתבע אמור להגיש תצהיריו לאחר התובעת, כך שנזק דיוני ממשי לא נגרם לתובעת (מעבר לאובדן הזכות לטעון להימנעות בעל דין מהצגת ראיות, שאינו יכול להיחשב נזק דיוני אלא טקטי, ובודאי שאין לתובעת זכות קנויה שהנתבע לא יעיד).

ב. ביחס לפקידה ממשרד הנתבע השאלה מורכבת יותר. לכאורה מדובר היה במי שהיתה אמורה, מטבע הדברים, להעיד כעדה מטעם הנתבע. היינו האחרון היה אמור להגיש תצהיר שלה, כפי שנעשה כעת. אולם משעה שהודיע שלא יגיש תצהירים כלל (ולא מחמת עדים שאינם בשליטה , אלא בבחינת ויתור) זכאית היתה התובעת לזמנה כעדה מטעמה ואף לצור עמה קשר. המסגרת הובהרה מראש לצדדים בהחלטה מיום 30.9.13. הנתבע הודיע שאינו מגיש תצהירים בהחלטה מ 30.10.13 אין הוא יכול לשמור לעצמו זכויות להגישם בהמשך על ידי שימוש בביטוי "בשלב זה". המועד להגשת תצהירים חלף עבר, ולכאורה חלה תק' 168(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי.

מובנת אפוא תחושת אי הנוחות שמביעה ב"כ התובעת בתגובתה ביחס לגביית תצהיר מעדה שלה. אולם מעבר לתחושת אי נוחות, לא ברור מה הנזק הדיוני שנגרם לתובעת, כאשר זוכה היא כענין שבזכות לחקור את העדה בחקירה נגדית, ולהגיש הודעות חוץ שלה במידת הצורך, במקום לחקרה בחקירה ראשית המוגבלת יותר מטבעה. אני מתיר אפוא הגשה גם של תצהירה.

הצדדים ימנעו מויכוחים מחודשים ביחס לעימות העדים עם עזרי חקירה שלא ניתן בהם עיון קודם, שכן ניתנה כבר החלטה בענין זה בשלב ההנחיה על הגשת תצהירים (כנזכר אף בבקשת הנתבע האחרונה להגשת התצהירים באיחור). התובעת חויבה מאידך לגלות מהם עזרי החקירה שברשותה, להבדיל ממתן עיון מוקדם בהם. כך עשתה גם בהודעה מיום 30.7.13 יחד עם הגשת תצהיריה , בה גם ציינה שאף מן המבוטח מר שלגי נגבתה הודעה (כך שגם זימונו בלא תצהיר כעד שאינו בשליטה אינו בגדר הפתעה דיונית, מה גם שאף על כך ניתנה הודעה מפורשת של הנתבעת מבעוד מועד ב 30.9.13).

באחריות ב"כ הנתבעים לדאוג להתייצבות המצהירה, בתור מי שגבה ממנה תצהיר.

3. עם זאת ברור לחלוטין כי התנהלות הנתבע אינה תקינה. חסד נעשה עמו בהחלטה זו כאשר הותר לו לשנות מטעמו בענין מרכזי שבוע לפני מועד השמיעה. פטור בלא כלום אי אפשר, וחרף העובדה שמבוקשו ניתן לו, אני מחייבו בהוצאות הבקשה לטובת התובעת, בלי קשר לתוצאות בהליך העיקרי, בסך כולל של 2500 ₪.