ת"א 25324-04-10 שקור נ' מועצה מקומית

נתוני רקע ועובדות

1. התובע, בעל עסק שמשווק חומרים, מיכון, ריהוט משרדי וציוד לבתי ספר וגנים, הגיש תביעה זו בגין נזקים והפסד כספי שנגרמו לו לטענתו עקב החלטת הנתבעת, מועצה מקומית בסמת טבעון, להפסיק להשתמש במכונות צילום מטעמו ולהציב מכונות אחרות במקומן.

2. ביום 27.8.02 נחתם הסכם בין הנתבעת לחברת טכנו ראלקו בע"מ (להלן: "טכנו ראלקו") להעמדת מכונות צילום בשכירות אצל הנתבעת (להלן: "ההסכם").

ביום 02 ספטמבר, 2002, נחתם הסכם בין התובע לבין טכנו ראלקו אשר מכוחו התובע נכנס בנעליה של טכנו ראלקו ובתוך כך, המחתה טכנו ראלקו את זכויותיה הכספיות כנגד הנתבעת, לתובע.

3. לפי ההסכם בין טכנו ראלקו לנתבעת תקופת השכירות נקבעה למשך 60 חודשים החל ממועד הצבת המכונות בחודש אוגוסט 2002. כמו כן נקבע כי החיוב בגין הצבת המכונות יתבסס על 'פעימות הצילום' שתבוצענה במכונות בכל חודש. התמורה נקבעה לסך 0.028 $ לכל פעימה בצירוף מע"מ, כאשר התשלום יבוצע עבור כל חודש, תוך 60 יום מיום הוצאת החשבונית. כל פיגור בתשלומים יחויב בריבית הבנקאית הנהוגה במשק .

4. חברת טכנו ראלקו סיפקה לנתבעת את המכונות והנתבעת התחילה להשתמש בהן עם תחילת שנת הלימודים בחודש ספטמבר 2002. על פי הנתונים שהמועצה העבירה על פעימות השימוש במכונות עד חודש יוני 2004 (21 חודשים) חובה בגין השימוש במכונות הגיע לסך של 106,227 ₪. למרות החוב שנצבר, ככל הנראה, והדבר לא הוכחש, עקב קשיים כלכליים, המועצה לא שילמה, את חובה מאז שקיבלה את המכונות. לאור האמור, התובע נאלץ להגיש תביעה לבית המשפט לתשלום החוב ע"י המועצה, במסגרת תיק אזרחי 11784/06 (להלן: "התביעה הראשונה") שהוגש בסדר דין מקוצר. בתביעה זו הנתבעת לא התגוננה, וניתן פסק דין בהעדר בו התקבלה התביעה במלואה, כאשר ממוצע החיוב בשימוש עבור תקופה זו היה 5,003 ₪ לחודש. בנוסף התובע הגיש תביעה נוספת כנגד הנתבעת בתיק אזרחי 19726/06 (להלן: "התביעה השנייה") בגין מכונות צילום, מכונות שכפול, נייר צילום, מונים, מאסטרים, שירותי תחזוקה ותיקונים שסיפק התובע לטענתו לנתבעת. בינואר 2007 נחתם הסכם פשרה סופי בתיק זה כשהנתבעת מתחייבת לשלם סך של 540,905 ₪ נטו.

5. התביעה הנוכחית (השלישית במספר) מתייחסת לנזקים שנגרמו לתובע, לטענתו, מאז סיום התקופה בה השתמשה המועצה בפועל במכונות (יוני 2004) ועד למועד סיום תקופת ההתקשרות בהתאם להסכם (ספטמבר 2007).

תחילה לטענות הצדדים.

טענות התובע

6.לטענתו עובדת המחאת הזכות של חברת טכנו ראלקו אליו אינה מוטלת בספק. ההסכם נשלח לנתבעת והמחאה הזכויות אף נרשמה בספרי המועצה. המחאת הזכויות אף נקבעה כמוסכמה במסגרת המוסכמות והפלוגתיות אשר הוגשו ע"י הצדדים בתיק. על כן אין כל מחלוקת בדבר זכאות התובע לזכויות הקיימות לטכנו ראלקו על פי ההסכם בהתאם להמחאת זכות זו. עוד לטענתו, עקב ובגין הפרות ההסכם ע"י הנתבעת, הוא זכאי לפיצוי על הנזק שנגרם לו בגין הפרתו. מטרתו של הפיצוי היא להעמיד אותו במקום בו הוא היה אלמלא ההפרה, וזאת ע"י פסיקת פיצויים בשל מניעת רווח ובכך לתת לתובע תחליף כספי לציפיות הרווח מן העסקה שעשה. הנזק שנגרם לו כתוצאה מאי קיום ההסכם ע"י הנתבעת והפרתו הבוטה התבטאה בכך שהנתבעת לא שילמה שקל אחד בתמורה לקבלת השירותים לפי ההסכם מיום תחילת ביצוע ההסכם. בנוסף הנתבעת לא העבירה את דיווחי מוני הצילום באופן עקבי. עקב כך, התובע הפסיד רווחים בעבר וכן הפסיד את הרווח שהיה יכול להפיק מההתקשרות אלמלא ההפרה. מדובר ברווח הצפוי משך כל התקופה עד מועד סיום ההסכם. בחישוב תקופת הפיצוי יש לקחת בחשבון רווח שנתי ממוצע של 3 שנים שקדמו לביטול. בענייננו, קיימים נתונים ביחס לתקופה מאז תחילת ההסכם עד למועד הפרתו, לפיהם הרווח החודשי הממוצע מהשכרת המכונות עמד על – 5,003 ₪ שהינו הסכום המתקבל מסך כל ההכנסות בתקופה בה קוים ההסכם בחלוקה למספר החודשים. בעסק של השכרת מכונות צילום, עיקר ההשקעה הוא בעלות המכונות שכבר הושקעה כאשר החומרים המתכלים והתקנתם מהווים השקעה מינימאלית, לפיכך הרווח נטו לצורך חישוב הפיצוי הינו 90% מההכנסה הצפויה.