פלונית נ' הפניקס ואח'

1.תביעה כספית בגין נזקי גוף שנגרמו לתובעת, ילידת 1989, בתאונת דרכים שאירעה ביום 16.1.11.

פגיעות וטיפולים

2.כתוצאה מהתאונה התובעת נחבלה בגב. התובעת טופלה במיון ביום התאונה והמשיכה מעקב וטיפול בקופת חולים. כן טופלה בפיזיותרפיה ורפואה משלימה. בהמשך, החלו להתעורר בעיות נפשיות, שכללו סיוטים, פלאשבקים, התקפי חרדה ועוד והתובעת טופלה במרפאה לבריאות הנפש.

הנכות

3.ד"ר רמי דוד, המומחה בתחום האורתופדי, קבע לתובעת נכות בשיעור 3.5% לפי סעיף ליקוי 37 (7) א מותאם, בגין הגבלה קלה במישור תנועה אחד של ע"ד מותני.

כן קבע נכות זמנית מלאה לתקופה 16.1.11 – 10.2.11 ובשיעור 10% לתקופה 11.2.11 – 5.3.12.

4.פרופ' קוטלר, המומחה בתחום הנפשי, קבע לתובעת נכות בשיעור 20% לפי סעיף ליקוי 34 ב (3) בגין הפרעת דחק בתר חבלתית ודיכאון משני להפרעת הדחק וכן תגובתי לכאבים מהם סובלת ובנוסף פגיעה בריכוז. פרופ' קוטלר קבע שהתובעת זקוקה להמשך טיפול ומעקב פסיכיאטרי במסגרת ציבורית, ללא עלות נוספת לתובעת. יצוין כי נכות זו נקבעה תחילה כנכות זמנית, ובחוות דעת נוספת, מאוחרת, נקבעה כנכות יציבה.

5.פרופ' קוטלר נחקר על חוות דעתו. לאחר ששמעתי את הראיות שהיוו בסיס לחקירתו ואת חקירתו, אני מוצאת שלא חל שינוי מהותי בחוות הדעת.

בחקירה הנגדית התברר כי התובעת נישאה לאדם שהכירה לפני כחצי שנה. כמו כן, נסעה להודו בשנת 2015 למשך 45 – 50 ימים. התובעת אף פרסמה מודעה בדבר מתן שיעורים פרטיים, אף כי לטענתה התלמידים מפסיקים להגיע לאחר מספר שיעורים (עמ' 7 שורות 11 – 14, 20 – 29 ועמ' 8 שורות 15 – 23).