ת"א 25006-08-14 שבת נ' אגודה חקלאית שיתופית בע"מ ואח'

בפניי בקשת התובע להורות לנתבעת 2 (להלן: "הנתבעת") לשלם לו תשלום תכוף, לכיסוי הוצאות מחייתו ומחיית בני משפחתו. זה המקום לציין, כי בבקשה עצמה נדרש גם פיצוי בגין הוצאות רפואיות והוצאות נסיעה מוגברות, אולם במעמד הדיון שהתקיים בפניי ביום 6/11/2014, הסכימה באת כוח התובע כי עיקר הבקשה הנו בנושא הוצאות המחייה של התובע ובני משפחתו. הדבר אושר גם בחקירתו של התובע בפניי (ראו: עמ' 5, שורות 13-16).

ואלו עיקרי העובדות הצריכות לעניין זה:

על פי הנטען בכתב התביעה, התובע נפגע בשתי תאונות דרכים. האחת מיום 20/6/2013 והשנייה מיום 9/12/2013 (להלן: "התאונה השנייה"). הנתבעת הנה מי שכנגדה הוגשה התביעה בגין התאונה השנייה, על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה- 1975 (להלן: "חוק הפלת"ד"). על פי הנטען, התאונה השנייה אירעה, שעה שהתובע התניע את האופנוע והחליק עת שהוריד את הרגלית, שהיתה רטובה בשל גשמים שירדו אותה העת. כתוצאה מכך, מעד התובע והאופנוע נפל על גופו. טענת התובע הנה, שכתוצאה מהתאונה הוא נחבל ונפגע בידו השמאלית.

התובע פנה ביום התאונה לקבלת טיפול רפואי בבית החולים איכילוב בתל אביב. בסיכום האשפוז אשר צורף לכתב התביעה צוין: "רושם קליני כי מדובר בכאב על רקע מתיחה של הפלקסורים, אך לאור היסטוריה של שבר סקפואיד, לא ניתן לשלול שבר חוזר ולכן קובע בגבס".

כתוצאה מהתאונה, היה התובע במצב של אי כושר החל מיום התאונה ועד ליום 31/8/2014. כמו כן, רופא תעסוקתי קבע, כי הוא אינו יכול להמשיך לנהוג על אופנוע. לעניין זה אציין כבר כאן כי בנסיבות העניין, די בתעודות אי הכושר שצורפו, גם אם לא כולן נרשמו על ידי רופא אורתופד.

התובע הנו יליד שנת 1985. עובר לתאונה עבר בתור שליח בחברת אביב יעל דרומה והשתכר סך של 5,500 ₪ בממוצע.

התובע הנו נשוי ואב לפעוטה בת למעלה משנתיים.

התובע פוטר מעבודתו כשליח, על פי מכתב סיום העסקה מיום 6/8/2014 . עד היום, התובע לא שב למעגל התעסוקה.

קודם להגשת הבקשה דנא, הקדים התובע בקשה לתשלום תכוף מהנתבעת. בקשתו של התובע הועברה אל הנתבעת בחודש מרץ 2014 וביום 27/3/2014 הודיעה הנתבעת שהיא אינה נכונה להקדים תשלום תכוף מצידה.