ת"א 24977-05-16 גל-דור גלגלים בע"מ ואח' נ' קנטור ואח'

החלטה זו עניינה בסוגיית הסמכות העניינית.

התביעה מבוססת על עילות מכוח חוק עוולות מסחריות, תשנ"ט-1999 (להלן: "חוק עוולות מסחריות") ומכוח חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965 (להלן: "חוק לשון הרע").

הנתבע 1 (להלן:"הנתבע") היה שותף עם התובעים 3 ו-4 בתובעת 1 ובמקביל כיהן כמנכ"ל התובעת 1 (להלן תיקרא גם:"התובעת").לטענת התובעים, לאחר שנחשד על ידיהם בביצוע מעשים פליליים, פורקה השותפות והנתבע סיים את תפקידו כמנהל. לטענתם, לאחר הפירוד, הקים הנתבע את הנתבעת 2 כחברה מתחרה לתובעת, תוך שימוש אסור בסוד מסחרי, קרי רשימת הלקוחות של התובעת ותוך פרסום לשון הרע נגד התובעים 3 ו-4.

לטענת הנתבעים, הסמכות העניינית לדון בתובענה מוקנית לבית הדין האזורי לעבודה, בהתאם לסעיף 24(א)(1ד) לחוק בית הדין לעבודה וסעיף 22(א) לחוק עוולות מסחריות, שכן עילת התביעה, כפי שהוגדרה בכתב התביעה, הינה לשון הרע, וביצוע עוולה מסחרית של גזל סוד מסחרי, שבוצעו ע"י הנתבע, על פי הנטען, לאחר שסיים את עבודתו אצל התובעת.

לטענת התובעים, הסמכות העניינית נתונה לבית משפט זה, שכן לא הוקמה תשתית עובדתית למערכת יחסי עבודה בין התובעים 2, 3 ו-4 לבין הנתבעים או בין התובעים לבין נתבעת 2. התובעים מפנים לכך שבכתב התביעה (סעיפים 21 ו-38 ) עמדו על כך שהתובענה איננה בדיני עבודה ואינה נובעת מיחסי עובד מעביד, ומאחר שעילת תביעה נבחנת על פי כתב התביעה שמוציא במפורש כל טענה בדיני עבודה, דין טענת הנתבעים להידחות.

מערכת היחסים הרלבנטית לצדדים הינה הסכם המייסדים להקמת התובעת, ופעילותו של הנתבע כדירקטור בחברה, מכוח חלקו בחברה ולא בהיותו עובד של התובעת. עוד טוענים התובעים, כי הטענה הנזיקית בדבר גזל סוד מסחרי מופנית ע"י התובעים, כלפי שני הנתבעים, מכוח הסכם המייסדים ולא מכוח הסכם העסקה או יחסי עבודה.

לטענת התובעים, לא מתקיימים במקרה הנדון שלושת היסודות המצטברים לשם הקניית סמכות עניינית ייחודית לבית הדין לעבודה, כפי שנקבעו בסעיף 24(א)(1ד) לחוק בית הדין לעבודה, שכן הצדדים לתובענה אינם עובד ומעביד, עילת התביעה מבוססת גם על עוולות אזרחיות אחרות ואיננה בקשר ליחסי עבודה.

אין סמכות ייחודית לבית הדין לעבודה, גם מכוח סעיף 22 לחוק עוולות מסחריות מכיוון שעילת התביעה אינה נובעת מיחסי עבודה, אלא מהסכם המייסדים ומדיני החברות. כפי שעולה במפורש בכתב התביעה, הטענות נגד הנתבע נטענות כלפיו בכובעו כדירקטור ולכן דין עילות אלה להתברר בבית משפט זה, בהתאם לאבחנה בין תביעה כדירקטור לבין תביעה כעובד שנעשתה בע"א 2618/03 פי.או.אס (רסטורנט סוליושנס) נ' ליפקונסקי, פד"י נט(3), 497. התובעים מתנגדים גם לפיצול הדיון ע"י מחיקת התביעה בין התובעת 1 לנתבע שכן מדובר באותן שאלות שבעובדה ובמשפט בין כל התובעים לבין הנתבעים, ואם יפוצל הדיון, יתקיימו שני הליכים משפטיים מקבילים, וקיים חשש לפסיקות סותרות.

דיון

סעיף 24(א)(1) לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969, מקנה לבית הדין לעבודה סמכות ייחודית לדון בתובענות בין עובד לבין מעבידו שעילתן ביחסי עובד-מעביד, למעט תובענה שעילתה בפקודת הנזיקין [נוסח חדש].