ת"א 24971-02-14 לזר נ' הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ

ב"כ הצדדים הסמיכו את ביהמ"ש לייתן פסק דין על דרך הפשרה, בהתאם לסעיף 4ג' לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, על בסיס החומר הקיים בתיק, ולאחר שהגישו סיכומים קצרים בכתב.

1.התובע, יליד 1975, נפגע בתאונת דרכים שאירעה ביום 15/12/11 (בן 36 בתאונה, 39 היום).

נטען כי כתוצאה מהתאונה חש כאבים בחלקי גופו השונים אך מאחר שסבר כי מדובר בכאבים חולפים, לא פנה לקבלת טיפול רפואי מיידי.

למחרת התאונה (ביום 16/12/11) חש כאבים בצוואר,בעורף ובראש ונטען כי אף הקיא. על כן פנה לקופ"ח. בדיקתו הייתה תקינה פרט לרגישות קלה בצוואר, אך בעקבות תלונות על כאבים בצוואר נשלח לטיפולי פיזיותרפיה – לא הוצג אישור כי הטיפולים בוצעו בפועל.

2.בהמשך טען התובע להרגשת חולשה ביד ימין. בוצעה בדיקה נוירולוגית בה נמצא המוסונדרום ימני קל, והוא נשלח לבצע בדיקת EMG ובדיקת הולכות שהיו תקינות.

גם בדיקת CT שבוצעה הייתה תקינה.

3.בגין התאונה אושרה לתובע חופשת מחלה מיום 18/12/11 עד ליום 5/1/12 (סה"כ 19 ימים).

4.נטען כי מאז התאונה סובל התובע מחולשה ביד ימין, מתקשה בביצוע עבודות ומטלות הבית ובביצוע עבודתו, מתקשה בנהיגה ונעזר בעובד אחר לצורך נהיגה. כן נטען כי התובע מתקשה בעבודה מול מחשב.

5.בקשה למינוי מומחה רפואי בתחום האורטופדי נדחתה בהחלטתי מיום 10/9/14.

6.ב"כ התובע עותר לפיצוי כולל בסך 46,000 ₪ ע"פ הפירוט כדלקמן:

בגין אובדן השתכרות בעבר כ- 34,000 ₪, כאב וסבל – 15,000 ₪, הוצאות – 500 ₪.

באשר להפסד השתכרות נטען כי במועד התאונה עבד התובע כמנהל ובעלים של המרכז למצוינות. ההכנסה מהחברה עמדה על סך של 321,350 ₪ לשנה והתובע משך משכורת של 250,716 ₪, כך שאובדן הכנסות החברה בגין 20 ימי אי הכושר עומד על סך של 18,904 ₪, ואילו שכרו של התובע נגרע ב - 14,748 ₪. כן מבוקש פיצוי בגין התקופה מתום תקופת אי הכושר למשך 3 שנים, בגין היעדרויות הנובעות מהצורך לקבל טיפולים רפואיים.

7.הנתבעת טוענת, מנגד, כי התאונה היתה קלה ביותר, ופרט לרגישות בצואר לא נמצא דבר, כאשר אף לא הוצג אישור המעיד כי התובע קיבל טיפולי פזיותראפיה שהומלצו לו.

באשר לתלונות ביחס לחולשה ביד ימין נטען כי הן אינן קשורות לתאונה שכן מעברו הרפואי של התובע ידוע כי כבר בשנת 2000 ו-2005 התלונן על תחושות דומות.

בנוגע לימי אי הכושר נטען כי התקופה שאושרה מוגזמת זאת ביחס לפגיעה הקלה, ומכל מקום החברה המשיכה בעיסוקה גם אם התובע נעדר מעבודתו כמנהלה.

כן הפנה ב"כ הנתבעת לכך שבשנת 2011 דיווחה החברה על הפסד בסכום של 331,305 ₪ (נטען כי ההכנסות עמדו על סך של 562,539 ₪, ואילו ההוצאות על סך של 893,844 ₪).

בנוסף נטען כי התובע משך שכר בסכום של 6,600 ₪ בחודש, כולל בחודש התאונה, כאשר לא הוכח כי התשלום שבוצע על חשבון ימי מחלה, גרם לו לנזק (דהיינו - לא הוכחה זכותו לפדות ימי המחלה).