ת"א 2495-01-13 בנית מערכות חימום והסקה בע"מ נ' מדינת ישראל

מבוא

1. בפני תביעה למתן צו עשה המורה לרשות מקרקעי ישראל (להלן: "המנהל") להאריך תוקפו של הסכם הפיתוח שנחתם בין הצדדים בחודש מרץ 2008 ל-36 חודשים נוספים, מיום מתן פסק הדין, ולמתן סעד הצהרתי לפיו החלטת רשות מקרקעי ישראל מיום 7.11.12 המורה על ביטולו של ההסכם, בטלה.

2. המנהל טען כי התובעת הפרה ההסכם ולכן ביטולו היה כדין, ואילו התובעת טענה כי ביצוע ההסכם סוכל על ידי המנהל, באופן שלא יכלו לעמוד במועד שנקבע, וכי בכל מקרה, על פי הנחיות המנהל עצמו, ונוכח המלצת משרד התעשיה המסחר והתעסוקה, היה על המנהל להסכים להאריך את הסכם הפיתוח למשך שנה, משלא אישרו הארכה וחלפו שנים, עדכנה התובעת את תביעתה וביקשה להורות למנהל להאריך ההסכם לתקופה של שלוש שנים, משום שהיתר הבניה בתנאים שניתן ע"י העיריה פקע ב-2016 לאחר שהוארך מספר פעמים.

3. מטעם התובעת העיד עו"ד יהודה בנית ואילו מטעם הנתבעת העידה הגב' רחל אנג'ל ראש צוות בכיר לקידום עסקות במנהל. לכל אחד מהתצהירים צורפו מסמכים.

   להלן אדון בהשתלשלות האירועים וההליכים המשפטיים בין הצדדים, כפי שהוצגו באמצעות המסמכים והעדויות בפני, והמסקנות שיש להסיק מהם.

   ההסטוריה של המגרש

4. מדובר במקרקעין בלתי מוסדרים, בבעלות המדינה, מגרש של כארבעה דונם באזור התעשיה עטרות, אשר מיועד להקמת מפעל תעשייתי.

   משנות ה-90 מנסה המנהל לקדם התעשיה באזור שהוגדר בעדיפות לאומית, ובמגרש ספציפי זה, אך ללא הצלחה יתירה, על אף הסבסוד החלקי של הוצאות הפיתוח על ידי משרד הכלכלה והאפשרות להקצותו ללא מכרז.