ת"א 24870-02-14 אבו חאטום(המנוח) ואח' נ' אבו חאטום

לפניי בקשה למתן צו מניעה זמני המורה למשיב ולכל אדם הבא מטעמו, להימנע מביצוען של עבודות בנייה בשטח בנוי בכפר יפיע (להלן- החלקה), וכן למתן צו האוסר על המשיבה הפורמאלית (להלן- הוועדה המקומית) ליתן היתר בניה ביחס לחלקה, עד להכרעה סופית בתביעה העיקרית.

צו מניעה זמני במעמד צד אחד ניתן ביום 3.7.2014 (כב' השופט יוסף סוהיל). ביום 14.7.2014 התקיים דיון במעמד הצדדים, אשר בסופו הגיעו הצדדים להסכמה לפיה, יוגשו סיכומים בתיק ללא חקירת מצהירים.

רקע כללי

1.הצדדים הינם בעלים של שני מגרשים סמוכים בשטח בנוי בכפר יפיע (א+ ב/1). התובענה העיקרית תחילתה בצו מניעה שהגיש המנוח אסעד אבו חאטום ז"ל (להלן- המבקש 1) ביום 22.9.1996 (ת.א. 3064/96) נגד המשיב, שיאסור עליו לבנות בחלקה. ביום 22.10.1996 ,הגיש המבקש 1 כתב תביעה מתוקן לפירוק שיתוף בחלקה (להלן- התובענה העיקרית).

2.בתביעתו טען המבקש 1 ,כי הינו אחד מהבעלים הרשומים במגרש א'. המגרש המערבי למגרש א' הינו בבעלותם של עזבון המנוח פריד אבו חאטום שהתובע נמנה על יורשיו והוא מוחזק בידי המשיב.

3.ביום 11.6.1998, ניתן פסק דין (כב' סגן הנשיא ר. ג'רג'ורה), המורה על פירוק השיתוף בחלקה. הוגש ערעור על פסק הדין, הערעור התקבל, והתיק הוחזר לדיון בבית משפט השלום.

4.ביום 13.12.2000, הגיעו הצדדים להסדר דיוני (בפני כב' הנשיא, כתילי תאופיק), לפיו ימונה המודד מרואן זיבאק מנצרת אשר יפרק את השיתוף במקרקעין, על בסיס ההסכם הדיוני אליו הגיעו הצדדים בפני כב' השופט ג'רג'ורה מיום 17.10.1996, לפיו החלק הדרומי של החלקה יוקצה למשיב ואילו החלק הצפוני יוקצה למבקש 1.

5.ביום 11.11.2002, הגיעו הצדדים להסכם פשרה (בפני כב' השופטת דינה מויאל), לפיו המשיב ירכוש את חלקו של המבקש 1 במקרקעין, וזאת בהתאם לשומת השמאי המוסכם מר מוסא חלף מכפר ראמה. נקבע שהמחיר ישולם על ידי המשיב בתוך 90 יום מיום קבלת השומה. המשיב לא שילם את מחיר המגרש למבקש 1.

6.ביום 24.1.2007, הגיש המבקש 1 לבית המשפט המחוזי בנצרת תביעה לפסק דין הצהרתי, המצהיר ,כי הסכם הפשרה הינו בטל בשל אי-תשלום מחיר המגרש לפי הסכם הפשרה. בית המשפט המחוזי נעתר לתובענה ביום 9.7.2007 (כב' השופט דני צרפתי) והתיק הוחזר לדיון בבית משפט השלום.