ת"א 24751-07-16 ביו-ויו בע"מ נ' MEDIMIKS MEDIKAL HIZMETLER SAN.VE TIC.LTD

לפניי בקשה מטעם התובעת לאישור פסק דין חלוט.

לצורך הבנת הדברים ראוי תחילה לסקור את ההליכים העיקריים עד כה:

ביום 12.7.16 התובעת הגישה תביעה חוזית, כספית כנגד הנתבעת על סך 379,064 ₪ (98,000 $), בסדר דין רגיל. ע"פ כתב התביעה, התובעת הינה בעלת עסק בתחום הפיתוח, הייצור ושיווק ההדמיה הממוחשבת, והנתבעת היא חברה הרוכשת ומשווקת מכשירים בתחום הרפואי. נטען כי התובעת סיפקה לנתבעת ציוד רפואי בשווי 198,000 $ עבור שתי הזמנות שנעשו ביום 3.3.2013.

כפי הנטען בכתב התביעה בתמצית:

• לאחר הספקת הציוד הרפואי, שילמה הנתבעת סכום של 90,00 $ במועדים שונים, אולם נותרה חייבת ביתרה של 108,000 $.

• ביום 1.9.2015הושג הסכם פשרה בין הצדדים, לפיו, התחייבה הנתבעת לשלם לתובעת סכום של 30,000 $ באמצעות שלושה תשלומים ובה בעת הסכימה למחול לנתבעת ביתרת חובה בסך 78,000 $.

• בפועל, הנתבעת לא פרעה את שני התשלומים האחרונים אשר נקבעו בהסכם הפשרה.

  ביום 12.7.2016 הגישה התובעת בקשה בהתאם לתקנה 500 לתקסד"א למתן היתר להמצאה מחוץ לתחום של מסמכי התביעה לידי הנתבעת, במקום עסקה בתורכיה.

  • ביום 14.7.2016 ניתנה ע"י כב' השופטת העמית משה סובל החלטה, לפיה ניתן היתר המצאה מחוץ לתחום השיפוט כמבוקש.

    ביום 3.11.16 הוגשה בקשה למתן פס"ד בהיעדר הגנה, שבה נטען כי חלפו למעלה מ-45 ימים ממועד המצאת כתב התביעה לנתבעת (ביום 3.8.16 בתורכיה), כאשר טרם הוגש כתב הגנה. לבקשה צורף אישור מסירה מחברת השליחויות.