ביטוח ישיר אי די אי בע"מ נ' א'

לפניי בקשת הנתבעת להורות לתובעת לפנות למוסד לביטוח הלאומי (להלן: "המל"ל") למיצוי זכויותיה בשל החמרה במצבה, כעולה מחוות דעת דר' אריה באואר, מומחה מטעם ביהמ"ש בתחום הפסיכיאטריה.

לטענת התובעת, לא חלה כל החמרה במצבה וזאת בשים לב לקביעת המומחה מטעם ביהמ"ש, בה לא צוין על-ידי המומחה מועד מסוים שבו חלה החמרת מצב אלא נקבעה נכות צמיתה מיום התאונה.

התביעה הנוכחית הינה תביעה מכוח חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 (להלן: "החוק") לפיצוי בגין נזקי גוף שנגרמו לתובעת, לטענתה, בעקבות תאונת דרכים נשוא התביעה. עפ"י החלטת המל"ל מיום 29/12/13, נכות התובעת בתחום הנפשי העומד על 10% לצמיתות.

ביום 13/5/15 הגישה התובעת בקשה להבאת ראיות לסתור את קביעת המל"ל, עפ"י סעיף 6ב' לחוק. בהחלטה מיום 8/11/15 נעתר בית משפט זה לבקשה והורה על מינוי דר' אריה באואר כמומחה מטעם בית המשפט בתחום הפסיכיאטריה. המומחה ערך את חוות דעתו ביום 11/12/15 וקבע כי נכותה הצמיתה של התובעת עומדת על 25%.

דיון והכרעה:

דרישת הנתבעת נובעת מן העובדה ש"ככל שגמלת הביטוח הלאומי המשולמת על ידי המל"ל לעובד גבוהה יותר, סכום הפיצויים שישולם על ידי המעביד קטן יותר. לכן, ובמסגרת הנטל של הקטנת הנזק, על הנפגע לפנות למל"ל לקבלת הגמלאות המגיעות לו, שאם לא כן, יעריך בית המשפט את גובה הגמלאות להן היה זכאי אילו פנה למל"ל, וינכה סכום זה מהפיצויים (ניכוי רעיוני)". (ראו: ע"א 3901/15 נחום בסה אביב תעשיות מתכת ואח' נ' ח'אלד בשאראת (פורסם בנבו: 1.2.16) (להלן: "פרשת בסה")

על מנת לצאת ידי חובת נטל הקטנת הנזק, על הנפגע למצות את זכויותיו במל"ל בסבירות ובתום לב. על כך אין מחלוקת בין הצדדים. המחלוקת ביניהם נעוצה בשאלה האם חלה החמרה במצבה הנפשי של התובעת מאז שנקבעה לה הנכות על-ידי המל"ל, אם לאו.