ת"א 24661-03-12 אבו שרק נ' מדינת ישראל – משרד הבריאות

בפניי בקשה להאריך את המועד להגשת חוות דעת מטעם התובעת. הנתבעת מתנגדת לבקשה.

מדובר בתביעת רשלנות רפואית שהוגשה בחודש מרץ 2012 מבלי שצורפה לה חוות דעת. ביום 30.4.14 נתנה השופטת פריאל פסק דין שבו הורתה על מחיקת התביעה, וחייבה את התובעת בתשלום הוצאות בסך 5,000 ₪.

התובעת הגישה ערעור על פסק הדין לבית המשפט המחוזי בחיפה (ע"א 16829-06-14). במהלך הדיון בערעור ביום 26.10.14, קיבלו שני הצדדים המלצה של בית המשפט, כדלקמן:

"1. התיק יוחזר לבית משפט קמא על מנת לאפשר למערערת להגיש חוות דעת רפואית לתמיכה בתביעה בתחום הגניקולוגי/מיילדותי, וזאת לא יאוחר מתאריך 27.1.15.

2. ב"כ המערערת מודיע שלא תוגש בקשה נוספת כלשהי במישרין או בעקיפין להארכת המועד מעבר לתאריך 27.1.15.

3. ככל שב"כ המערערת לא יגיש חוות דעת רפואית כאמור בסעיף 1 לעיל, וזאת כאמור לא יאוחר מיום 27.1.15, כי אז יחזור ויעמוד בעינו פסק דינה של כב' השופטת א. פריאל מתאריך 30.4.14 בדבר מחיקת התביעה וחיוב המערערת בהוצאות משפט בסכום של 5,000 ₪.

4. בערכאת הערעור לא יהא צו להוצאות והפקדון, ככל שהופקד, יוחזר לב"כ המערערת עבור המערערת (ההדגשות במקור)".

בית המשפט המחוזי נתן להסכמת הצדדים תוקף של פסק דין, בקובעו:

"אני נותן איפוא להסכמה כפי שפורטה לעיל בפרוט', על כל סעיפיה וחלקיה, ללא יוצא מן הכלל, תוקף של פסק דין, וכל האמור לעיל בפרוט' מהווה חלק בלתי נפרד של פסק דין זה".

התובעת לא הגישה חוות דעת רפואית. ביום 28.1.15 הגישה התובעת בקשה לבית המשפט המחוזי, שבה ביקשה ארכה להגשת חוות הדעת. בהחלטתו מאותו יום קבע בית המשפט המחוזי:

"1. בית משפט זה סיים את מלאכתו עם מתן תוקף של פסק דין להסדר שהושג בין הצדדים, ובכך נסגר התיק בבית משפט זה.

2. ככל שיש לב"כ המבקשת בקשה כזו או אחרת, ומבלי שאביע עמדה כלשהי בעניין זה, עליו להגישה בפני בית משפט השלום.