ת"א 24633-04-16 בני יונס בע"מ נ' עירית שפרעם

לפניי בקשת הנתבעת לחיוב התובעת להפקיד ערובה להבטחת הוצאות ההליך.

1. בהליך זה הגישה התובעת תביעה בגדרה ביקשה לחייב את הנתבעת לפצותה בסך 87,653 ₪ בגין נזקים שנגרמו לה כתוצאה מהצפת מחסן ששייך לה. בתביעה טוענת התובעת כי הנתבעת התרשלה בקיום חובותיה כרשות מקומית, וכתוצאה מכך נגרמה ההצפה. בכתב ההגנה שהוגש מטעמה, הכחישה הנתבעת את אירוע ההצפה הנטען ואת אחריותה לנזקים שנגרמו לתובעת.

2. בבקשה הנוכחית מבוקש לחייב את התובעת, שהיא חברה בערבון מוגבל, להפקיד בקופת בית המשפט ערובה להבטחת הוצאות ההליך, בהתאם לתקנה 519 (א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 ולהוראות סעיף 353א לחוק החברות, תשנ"ט – 1999 (להלן: חוק החברות). הנתבעת טוענת כי לנטען בכתב התביעה אין כל תימוכין וכי אין בנמצא ראיות להוכחת הנטען ועל כן סיכויי התביעה נמוכים. הנתבעת מפנה לחוק החברות וטוענת כי הכלל הוא שיש לחייב תובעת שהיא חברה בהמצאת ערובה, ועל החברה להוכיח את חוסנה הכלכלי ולהצביע על נימוקים שמצדיקים אי חיובה בהמצאת ערובה.

3. התובעת טוענת שיש לדחות את הבקשה. התובעת טוענת כי לכתב התביעה צורפה חוות דעת מומחה וכי תביעתה מבוססת. התובעת סבורה כי חיוב התובעת בהמצאת ערובה כספית צריך להיעשות במקרים חריגים, ורק במצבים בהם מדובר בהליך סרק מובהק ואין מקרה זה נמנה על מקרים אלו. התובעת מוסיפה וטוענת כי כל מטרתה של הבקשה למנוע תביעה אמיתית של חברה שהוגשה בתום לב, וכי יש לשקול את הפגיעה בזכות הקניין של התובעת.

4. סעיף 353א' לחוק החברות, התשנ"ט 1999 להלן: חוק החברות) הנו המקבילה לתקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984 (להלן: התקנות), החלה על תביעה שאינה של חברה. סעיף 353 לחוק החברות מורה כהאי לישנא:

   "הוגשה לבית משפט תביעה על ידי חברה או חברת חוץ, אשר אחריות בעלי המניות בה מוגבלת, רשאי בית המשפט שלו הסמכות לדון בתביעה, לבקשת הנתבע, להורות כי החברה תיתן ערובה מספקת לתשלום הוצאות הנתבע אם יזכה בדין, ורשאי הוא לעכב את ההליכים עד שתינתן הערובה, אלא אם כן סבר כי נסיבות הענין אינן מצדיקות את חיוב החברה או חברת החוץ בערובה או אם החברה הוכיחה כי יש ביכולתה לשלם את הוצאות הנתבע אם יזכה בדין"

5. מה שעומד בבסיס הסמכות לחייב חברה-תובעת בהפקדת ערובה הוא איזון בין זכות הגישה לערכאות, אשר נחשבת לזכות בעלת אופי חוקתי, לבין זכותו של נתבע כי לא ייצא מפסיד באם התביעה נגדו תידחה. ראו: רע"א  10376/07 ל. נ הנדסה ממוחשבת בע"מ נ' בנק הפועלים בע"מ ([פורסם בנבו], 11.2.2009) (להלן: פרשת ל.נ הנדסה) והאסמכתאות שהובאו שם. לאיזון בין שני שיקולים אלה מתווספת גם זכות הקניין (זו של התובע וזו של הנתבע).