ת"א 24611-04-11 חברת UNITEST מס' 1037739108186 נ' גולדקס גילוי אש בע"מ

תביעה על סך של 138,084 $ בגין הפרת הסכם לרכישת מוצרי אזעקה וגילוי אש.

הרקע לתביעה וטענות הצדדים

1.ביום 23.11.09 נחתם הסכם בין התובעת – חברה זרה המאוגדת ברוסיה ועוסקת במערכות אזעקה וגילוי אש, לבין נתבעת 1 (להלן: "הנתבעת") לפיו התובעת תספק לנתבעת סחורה תמורת סך של 67,188.50 $ (להלן: "ההסכם הראשון"). ההסכם נכרת באמצעות נתבע 2 (להלן: "הנתבע"), שהוא, כך לפי הנטען בכתב התביעה, מחזיק ב-100% ממניותיה של הנתבעת והוא הרוח החיה אחר כל פעולותיה. בהתאם להסכם זה שילמה הנתבעת את המקדמה בסך של 6,685 $ (10% מהתמורה) ביום 3.12.09. הסחורה סופקה במלואה ביום 28.12.09 ועל הנתבעת היה להשלים את התמורה בתוך 120 יום לאחר מכן.

2.עוד טרם השלמת יתרת התשלום, ביום 1.02.10 נכרת הסכם נוסף בין התובעת והנתבעת לפיו רכשה הנתבעת סחורה מהתובעת תמורת סך של 40,000 $ (להלן: "ההסכם השני"). בהתאם להסכם זה שילמה הנתבעת את המקדמה בסך של 5,970 $ (15% מהתמורה) ביום 23.03.10. הסחורה סופקה במלואה ביום 1.04.10 ועל הנתבעת היה להשלים את התמורה בתוך 90 יום לאחר מכן.

3.לטענת התובעת, הנתבעת לא השלימה את תשלום התמורה בגין שני ההסכמים והיא נותרה חייבת לה סך של 94,533 $. משכך, נטען, הנתבעת חבה לה מלבד הסך האמור גם את הפיצוי היומי המוסכם, אשר הגיע נכון למועד הגשת התביעה לסך של 24,257 $ וכן את תשלום הקנסות שספגה בגין אי קיום ההסכמים מצד רשויות המס ברוסיה בסך של 19,294 $.

4.באשר לנתבע נטען כי עליו לשאת בחובות הנתבעת לאחר הרמת מסך ההתאגדות, זאת נוכח התנהלותו מול התובעת כשלמעשה היה מדובר בתרגיל "עוקץ" כלפיה. בהקשר זה הצביעה התובעת על כך שהנתבעת נרשמה כחברה ביום 26.10.09 והיא חתמה על ההסכם הראשון בחלוף פחות מחודש ממועד התאגדותה.

5.התביעה הוגשה בסדר דין מקוצר ואולם ביום 21.03.12 הורה בית המשפט (כב' הרשמת הבכירה ענת דבי) על מחיקת הכותרת נוכח התביעה כנגד הנתבע.

6.בהגנתם טענו הנתבעים כי התובעת סיפקה לנתבעת סחורה באיכות ירודה ביותר שאין לה כל ערך כספי ואינה תואמת את אשר הוזמן על ידי הנתבעת והיא אינה יכולה לעשות בו שימוש כלשהו. הנתבעים ציינו כי רק הגלאים של חברת IVS שהתובעת סיפקה לה כ"מתווכת" הייתה באיכות טובה ועליה התובעת זכאית לקבל תמורה והיא אכן קיבלה, שכן התמורה בגין סחורה זו עולה לסך של 35,988.50 $ סכום שנפרע במלואו על ידי הנתבעת. הנתבעים הוסיפו כי ההסכם השני נכרת רק לאחר שהסחורה שנתקבלה לפי ההסכם הראשון הותקנה אצל לקוחות הנתבעת והחלו להתקבל טענות מצד הלקוחות בדבר פגמים בסחורה, בעיקר התראות שווא של הגלאים. נוכח זאת, ההסכם השני התייחס לכרטיסי רכזות לגביהן טענה התובעת כי הוכנסה בהן תוכנה שתימנע את התראות השווא. הנתבעת החלה להתקין את הכרטיסים אצל לקוחותיה אך התברר כי הם אינם תקינים. התברר לה גם כי התובעת מכרה לה סחורה ביודעה כי היא אינה תקינה ואינה יכולה לבצע את ייעודה. בנסיבות אלו עמדה לנתבעת הזכות להשיב את הסחורה לתובעת. לדברי הנתבעים, הנתבעת אכן פנתה לתובעת אך זו סרבה לקבל את הסחורה בחזרה. את הטענות בדבר הליקויים בסחורה תמכו הנתבעים בחוות דעתו של מר גריגורי לבנט.

7.באשר לנתבע נטען כי הוא אינו מחזיק ולוּ במנייה אחת של הנתבעת. מניות הנתבעת מוחזקות במלואן על ידי הגב' אינה קוזנצוב (להלן: "אינה"). הנתבע אמנם משמש כמנהל הנתבעת והוא חתם על ההסכמים כנושא משרה מטעמה של הנתבעת ואין כל בסיס לתביעה כנגדו. טענות התובעת בדבר "עוקץ" משוללות יסוד, ואם רק הייתה מסופקת סחורה תקינה, הנתבעת הייתה משלמת עליה בהתאם להסכמים.

8.הנתבעים הוסיפו וטענו כי בכל מקרה יש לקזז סך של 30,000 ₪ ששילמו הנתבעים עבור טיפולי שיניים של בת זוגו של מר וואלרי אובצ'יניקוב מנהל התובעת (להלן: "וואלרי") בעת שהותם בישראל על פי בקשתם. לטענת הנתבעים, סוכם כי סכום זה יקוזז מהתשלומים שעל הנתבעת יהיה לשלם לתובעת בעתיד. כן יש לקזז את סכום המע"מ בסך של 5,490 $ ששולם בגין רכישת גלאי ה-IVS כפי שהוסכם. בנוסף יש לקזז סכום שכבר שולם בסך של 12,655 $, סך של 7,450 $ ששולמו כמיסים עבור הסחורה חסרת הערך וסך של 13,481 $ עבור בדיקות מכון התקנים ואישור מכון התקנים ששולמו עבור הסחורה חסרת הערך. בסך הכל יש לקזז סך של 47,184 $ העולה באופן משמעותי על התמורה שעל הנתבעת לשלם עבור גלאי ה-IVS הטובים.