ת"א 24587-04-12 ספיאשוילי נ' כלל חברה לביטוח בע"מ

רקע כללי

1. תביעה על פי פוליסת ביטוח תאונות אישיות של תלמידים. לטענת הנתבעת, אין מדובר ב"תאונה" כהגדרתה בפוליסה ועל כן יש לדחות את התביעה.

2. התובע יליד 1992, היה תלמיד בבית הספר "אור מנחם" באשקלון. ביום 18.5.06, במסגרת יום ספורט בית ספרי, לקה התובע לפתע בדום לב. התובע הגיע למצב של "מוות קליני", אולם פעולות החייאה שבוצעו בו עלו יפה והחזירו את פעולת הלב. התובע היה מאושפז בעקבות האירוע, בבית החולים ברזילי ולאחר מכן בבית לוינשטיין בסך הכל כ – 106 ימים.

3. מדובר בגלגול שני של תביעה זו, אשר הוגשה תחילה בבית משפט השלום בתל אביב והגיעה עד שלב שמיעת הראיות. בשל אי זימונו של המומחה מטעם בית המשפט למועד שמיעת הראיות, הסכימו הצדדים במסגרת הסכם גישור כי התביעה תימחק מבלי שכל צד יודה בטענות רעהו וכן הוסכם כי כל ההליכים שהתקיימו בין הצדדים יחייבו את הצדדים בתובענה חדשה ככל שזו תוגש.

    

   המחלוקות בין הצדדים

4. הצדדים חלוקים בינהם לגבי ההתרחשויות שקדמו לדום הלב של התובע, לגבי הסיבות שגרמו לו, לגבי תחולת הגדרת "תאונה" בפוליסה על האירוע ולגבי תחולת ההחרגה לפוליסה על האירוע. בין הצדדים אף מחלוקות דיוניות בשאלות של הרחבת חזית.

    

   התרחשות האירוע

5. לטענת התובע, האירוע אירע בעת ששיחק כדורגל, כשבשלב מסוים נעצר בחזהו כדור שנבעט לעברו כשמספר דקות לאחר מכן הוא חש ברע וביקש שיחליפו אותו ואז איבד הכרתו. לטענת התובע במסגרת יום הספורט עסק בפעילות ספורטיבית אינטנסיבית. לטענת הנתבעת, התובע לא הוכיח את נסיבות התרחשות האירוע, לא בעניין פגיעת הכדור בחזה, לא בעניין משחק הכדורגל ולא בנוגע לפעילות ספורט אינטנסיבית. עוד טוענת הנתבעת כי הטענה בדבר פגיעת הכדור בחזה היא בבחינת הרחבת חזית אסורה.

6. בטרם אדון בטענה זו של הנתבעת לגופה אציין כי בסיכומי התשובה טוען התובע, כי הנתבעת מנועה מהעלאת טענה לעניין אופן התרחשות האירוע משום שטענתה היחידה במכתב הדחייה בו דחתה דרישת התובע לקבל את כספי הביטוח, הייתה לעניין המחלה של התובע ועל כן מנועה הנתבעת להוסיף טעמים נוספים לדחיית התביעה. אינני מקבלת טענה זו של התובע, משום שמדובר בטענה חדשה. טענות הנתבעת מהן עולה כי היא חולקת על אופן התרחשות האירוע, נטענו על ידה בכתב ההגנה שהגישה והתובע לא פנה לבית המשפט ולא ביקש כי יימחקו סעיפים מכתב ההגנה בשל היעדרם ממכתב הדחייה (מכתב הדחייה אף לא צורף כראיה בתיק זה). במצב דברים זה, נמנעה מן הנתבעת האפשרות להגיב לטענה זו של התובע ולא ניתן לדון בטענה שלא היה מקום להעלות במסגרת סיכומי התשובה.