אהרן ואח' נ' בנק מזרחי טפחות בעמ ואח'

לפני בקשת נתבע 1, בנק מזרחי טפחות לחיוב התובע, ד"ר אהרון בהפקדת ערובה להבטחת הוצאותיו, בהתאם לתקנה 519א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 ולצוות על התובע להפקיד ערובה בסך 100,000 ₪ לצורך הבטחת הוצאותיו. בנוסף עותר לדחיית התביעה בהתאם לתקנה 519ב' לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 ככל ולא יופקד סכום הערובה תוך פרק הזמן שיקבע בית משפט.

לטענת הנתבע 1 הצורך בהפקדת ערובה נוצר כיוון שהתובע לא מתגורר בארץ, איננו בעל נכסים בארץ ולא ניתן יהיה לאתרו או לגבות ממנו כספים ככל והתביעה תדחה. לשיטת הנתבע 1, טעם נוסף לחיוב התובע בהפקדת ערובה, הנו סיכויי התובענה הנמוכים כפי שעולה מעיון בכתב התביעה ומעיון בטענות . עוד נטען כי הפירוש שנתן התובע להסכם הפשרה לא תואם את תוכן ההסכם ומשמעותו. לא ברור לאיזה נזק טוען התובע בתביעתו שכן הסכם הפשרה לפי הנתבע 1 בא להטיב עמו. לטענת הנתבע 1 מדובר בתביעת נגד שכל מטרתה להוות משקל נגד לתביעה שהגיש נתבע 1 כנגד התובע.

לטענת הנתבע 1 מדובר בתביעה שהוגשה ע"י התובע בשל מצבו הכלכלי ובמטרה למשוך את הנתבע 1 להליך משפטי יקר ומיותר שתוצאותיו ידועות מראש לשיטתו. לטענת הנתבע 1 סכום הערבות לו הנו עותר נגזר מסכום התביעה האמיתי כהגדרתו שנמדד במיליוני שקלים.

התובע בתגובתו עותר לדחיית הבקשה כיוון שלא הובאה כל הוכחה לטענות נתבע 1בבקשה.. לטענתו הוא אזרח ישראלי שכל משפחתו בארץ כולל אשתו וילדיו והנו שוהה בחו"ל בימים אלו בשליחות החברה ונתבעים 2-4.

לדברי התובע סיכויי תביעתו גבוהים בהתאם למסמכים והעדויות שצורפו לכתב התביעה. מסמכים ועדויות מהן לומדים באופן ברור את מחדלי הנתבעים. כן מפנה לפסיקה לפיה לא ניתן לקבוע את סיכויי התביעה בתחילתו של ההליך.

לטענת התובע מצבו הכלכלי נובע כולו מהתנהלות הבנק המשיב. לא יתכן שאותו גוף מעוול לשיטתו ימנע מתובע שאינו יכול להפקיד ערובה לתשלום הוצאות הנתבע 1. טוען כי לא יוכל לתבוע בגין נזקיו עקב חוסר יכולת להפקיד ערובה. התובע טוען כי הנו דוקטור למדעים מטעם מכון ויצמן , ממציא וכותב פטנטים ובעל שם עולמי בתחומו ולכן הצפי הנו שלא ישאר מחוסר עבודה.

נתבע 1 חוזר בתשובתו על טענותיו ומוסיף כי נכון להיום התובע לא מתגורר בארץ ולראיה לא הגיע לדיונים שהתקיימו. לטענתו , מצבו הכלכלי הרעוע של התובע נלמד מכך שלא שילם את עד היום את חובו כפי שנפסק כנגדו במסגרת פסק דינו של בית המשפט לשלם את חובות כערב של חברת א.ק.ט פתרונות בע"מ וחברת אפלייד קלינטק ישראל וחשבונו הפרטי בבנק.

דיון:

על פי תקנה 519(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 בית משפט רשאי לחייב תובע בהפקדת ערובה להבטחת תשלום הוצאות הנתבע .

"...בית המשפט או הרשם רשאי, אם נראה לו הדבר, לצוות על תובע ליתן ערובה לתשלום כל הוצאותיו של נתבע..."

מטרתה העיקרית של תקנה 519 (א) הנה מניעת תביעות סרק והבטחת תשלום הוצאותיו של הנתבע, במיוחד כאשר בית המשפט סבור כי סיכויי ההליך קלושים (ראו: רע"א 544/89 אויקל תעשיות בע"מ נ' נילי מפעלי מתכת בע"מ, פ"ד מד (1) 647; ע"א 2877/92 אל לטיף נ' מורשת בנימין למסחר ולבניה (קרני שומרון) בע"מ, פ"ד מז (3) 846; רע"א 2808/00 שופר סל בע"מ נ' אורי ניב, פ"ד נד (2) 845.

התקנה לא קובעת קריטריונים לפיהם יחוייב המשיב בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות המבקשת אלא כי יש לעשות כן בנסיבות המצדיקות את הדבר. שיקול הדעת של בית המשפט בבואו להחליט בעניין תקנה 519(א) לתקנות רחב הוא. על בית המשפט לאזן בין זכות הגישה לערכאות שיפוטיות (הנחשבת כזכות בסיסית בעלת אופי חוקתי מהמעלה הראשונה), לבין זכותו של הנתבע כי לא ייצא מפסיד באם תידחה התביעה נגדו (ראו: רע"א 2146/04 מדינת ישראל נ' עזבון המנוח באסל נעים איברהים ואח', פ"ד נח (5) 865).

כב' השופט בך בע"א 2877/92 סאלח עבד אל לטיף נ' מורשת בנימין למסחר ובניה (קרני שומרון) בע"מ, פ"ד מז (3) 846 קבע בזו הלשון:

"אחת המטרות המרכזיות של הפעלת התקנה 519 לתקנות היא למנוע תביעות סרק ולהבטיח תשלום הוצאותיו של הנתבע, במיוחד כאשר נראה לבית המשפט שהתביעה הינה בעלת סיכויי הצלחה קלושים. עם זאת, אין הכוונה להכביד יתר על המידה על מגישי תובענות, ולהגביל את יכולת הגישה לבית המשפט לאותם תובעים אשר לאל ידם לספק דרישה כספית זו של בית המשפט בקלות יחסית. על-כן מצווה בית המשפט לנהוג בנושא זה במתינות ולהפעיל את שיקול-דעתו בדבר אופן הבטחת הוצאות המשפט בסבירות..." .

בפסק דין רע"א 10376/07 ל.נ הנדסה ממוחשבת בע"מ נ' בנק הפועלים בע"מ [פורסם במאגרים], קבע כב' השופט מלצר שיקולים מנחים נוספים אשר יש לשקול בעת הכרעה בהחלטה לחיוב תובע בהפקדת ערובה כדלקמן: