ת"א 24532-12-13 ששה נ' מאיר

בפני תביעה לפיצויים בטענה לרשלנות עורך דין.

הנתבע ייצג את התובע בשנים 2007 – 2008 ברישום מותג כסימן מסחר. כשנה וחצי לאחר הרישום, ננקטו כנגד התובע הליכים לביטולו בפני רשם סימני המסחר והודעה על הליכים אלו נמסרה לנתבע, כמי שהיה רשום כמייצג התובע. לבקשה זו לביטול רישום המותג לא הוגשה התנגדות מצד התובע, ובהחלטה מנומקת קבע רשם סימני המסחר ביום 20.2.12 שיש לבטל את רישום התובע כבעל הזכויות. רק במהלך מאי 2013 הגיש התובע לרשם סימני המסחר בקשה לביטול ההחלטה, הבקשה נדחתה וערעור לבית המשפט המחוזי עודו תלוי ועומד בעת מתן פסק דין זה.

על רקע זה, טוען התובע כי הנתבע התרשל כאשר לא הביא לידיעתו את דבר הגשת הבקשה לביטול סימן המסחר. התובע טוען שנודע לו על הליכים אלו רק לאחר שכבר ניתנה ההחלטה המבטלת את זכויותיו במותג וכי עקב מחדל זה נגרמו לו נזקים ישירים ועגמת נפש, אותם הוא אומד בסך של 200,000 ₪.

הנתבע מצידו, מאשר קבלת ההודעה על ההליך אך כופר בטענה שלא הביאה לידיעת התובע וטוען שהעבירה לידיעת שותפו של התובע. הנתבע אף כופר בטענות התובע לנזק כלשהו עקב העיכוב בקבלת ההודעה על ההליך שננקט נגדו.

מחלוקות אלו, באשר לטענת הרשלנות ובאשר לטענות לנזק, עומדות במוקד תביעה זו.

העובדות

1. התובע עוסק ביבוא ושיווק אורז וקטניות. הנתבע הינו עורך דין ובעליו של משרד למתן שירותי עריכת דין. דמות נוספת אשר מעורבת בעניין נשוא תביעה זו הינו מר יגאל אלל (להלן: "יגאל"), העוסק אף הוא, כתובע, בעסקי הקטניות, ואף מצוי היה בקשרי עבודה עם הנתבע.

2. במהלך 2007 שוחחו ביניהם התובע ויגאל, ובחנו את האפשרות לייבא לישראל אורז תוך שימוש בשם המותג "אורז גמלים – זהב פנינים" (להלן: "המותג").

   התובע ויגאל הכירו את המותג ככזה שהיה בשימושה של קבוצת חברות בשליטת משפחת מתוק, עד לקשיים אליהם נקלעה אותה קבוצה בשנות ה- 90 של המאה הקודמת, קשיים שבגינם הופסק השימוש במותג.

    

3. ביום 9.5.07 הגיעו התובע ויגאל לפגישה עם הנתבע במשרדו, וסיכמו כי הנתבע יפעל לרישום המותג כסימן מסחר על שמו של התובע, כאשר שכר הטרחה ישולם לנתבע על ידי יגאל. על בסיס הסכמה זו ערך הנתבע את המסמכים הדרושים לרישום המותג כסימן מסחר ופנה לרשם סימני המסחר (להלן: "הרשם"). בהמשך, נתקבלה הבקשה וביום 4.12.08 נרשם המותג כסימן מסחר על שם התובע (סימן מסחר 200455; להלן: "סימן המסחר").

   לאחר רישום סימן המסחר ובמשך מספר שנים, לא היה עוד כל קשר בין התובע לנתבע.

4. במהלך 2010 פעלה גב' יהודית מתוק (להלן: "גב' מתוק") לביטול רישומו של סימן המסחר, וביום 25.4.10 הגישה לרשם בקשה לביטול רישום המותג כסימן מסחר על שם התובע, כאשר התובע הוא המשיב בבקשה זו. בתמצית (לפי הפירוט בהחלטת הרשם), טענה גב' מתוק כי הבקשה לרישום המותג כסימן מסחר על שם התובע הוגשה בחוסר תום לב, כי המותג איננו כשר לרישום, וכי רישום סימן המסחר יוצר תחרות בלתי הוגנת ביחס לזכויות גב' מתוק.