ת"א 24529-08-13 שנ. חץ מקרקעין בע"מ ואח' נ' עיריית קרית מוצקין

תובענה ע"ס 2,276,369 ש"ח, המופנית כלפי רשות מקומית בקשר עם היטלי פיתוח אשר נגבו מאת התובעות במשך השנים, ולטענת התובעות, שלא כדין. התובענה הינה תובענת השבה.

לפי המתואר בכתב התביעה, התובעות הינן הבעלים של נכסי מקרקעין הידועים כחלקות 610 ו- 630 בגוש 10426, שטחים אשר בעבר שימשו במחנה הצבאי "כורדני", ומצויים כעת תחת תחום שיפוטה של הנתבעת;

בקשר עם פיתוח הקרקע הוטלו על ידי הנתבעת היטלי מים, ביוב, סלילה, מדרכה ותיעול, בנוגע לרכיב הקרקע ובנוגע לרכיב הבינוי, היטלים אשר שולמו על ידי התובעות תחת מחאה, וכעת הן דורשות השבת הסכומים אשר שולמו.

התובעות טענו (בקליפת אגוז) כי (א) הנתבעת לא הייתה מוסמכת לשלוח דרישות תשלום בגין היטלי מים וביוב לאחר שהוקם תאגיד המים "פלגי מוצקין" – אשר החל פעילותו בטרם הוטלו ההיטלים, (ב) לכל הפחות, מן הראוי לנכות מההיטלים אשר נגבו בהקשר של היטלי ביוב ומים את רכיב המע"מ (ג) מוצדק להשיב חלק מההיטלים בהתבסס על כך כי תעריפי ההיטלים הינם בלתי סבירים לאור אי עדכונם משך שנים רבות או לאור פגמים בתעריפי חוקי העזר לעניין מים וביוב (ד) מוצדק להשיב גביית יתר בגין חיובים כפולים באשר להקמת מכון טיהור (ה) הוטלו חיובים מופרזים בגין רכיב הקרקע.

הנתבעת טענה כי בכל הנוגע להיטלי המים והביוב, או אגרת הנחת צינורות, נעדר בית משפט השלום סמכות עניינית לדון בטענות, שכן לגישתה, מסגרת הסמכויות של גופי הערר הוסדרה בחקיקה ספציפית ובה חוק הרשויות המקומיות (ביוב) התשכ"ב 1962, ופקודת העיריות (אספקת מים).

מציינת הנתבעת, כי מקום שהתובעות לא הגישו ערר לפי החקיקה הרלוונטית והספציפית, הרי שלא מיצו זכותן בהקשר זה, ובהתאם אין בית המשפט מוסמך להיזקק למחלוקת בטענות אלה.

לאחר שנתקיים קדם משפט בהליך שבפני, זאת לאחר שהליך גישור אליו פנו הצדדים לא נשא פרי, הוריתי לצדדים להשלים טיעוניהם בשאלת הסמכות העניינית של בית המשפט לדון בתובענה, על כל רכיביה.

לאחר בחינת טיעוני הצדדים, מצאתי כי לא ניתן לומר באופן מובהק כי בית משפט השלום אינו מוסמך לדון בתובענה מבחינת הסמכות העניינית, ולכל היותר שאלות של סמכות ניתנות יהיו להכרעה לאחר שתיפרש המסכת העובדתית הרלוונטית על ידי שני הצדדים.

הנתבעת הפנתה לפסק הדין בעניין רע"א 31925-02-11 ע. ק. אתא נ' א.א. אנור פיתוח ונכסים בע"מ, אולם לא מצאתי בפסק הדין המלומד אשר ניתן באותו הקשר, משום ללמד גזירה שווה על המחלוקת שבפני, בשין לב לכך כי טענת חוסר הסמכות אשר הועלתה הייתה במישור שבין הרשות המקומית לתאגיד המים, בעוד המחלוקת במקרה דנן נוגעת לסמכותו של בית המשפט להיזקק לעניין אשר יכול להיות בסיס לערר בפני ועדת הערר לפי חוק תאגידי מים. יתר על כן, התובעות מפנות לכך כי לכאורה דרישות התשלום אינו תקינות ואינן עונות על דרישות הדין, קרי, גם על מנת שיהיו בידי בית המשפט הכלים לקבוע האם ישנה שאלה של סמכות עניינית, עליו להידרש לרובד העובדתי של המחלוקת שבין הצדדים.