ת"א 24492-01-12 הדר נ' כנעאן ואח'

1.במסגרת הבאת ראיותיו, הגיש הנתבע 1 חוות דעת מומחה, אינג' חיים גלנצר, להוכחת אומדן השקעותיו במקרקעין נשוא התביעה, אחד מנושאי המחלוקת הנדרשים להכרעה.

חוות הדעת הוגשה לאחר המועדים שנקבעו בהחלטתי מיום 20.11.12 להגשת תצהירי עדות ראשית וחוות דעת מומחים, ולאחר הגשת בקשת ארכה להגשת חוות הדעת, שנענתה בהחלטתי מיום 29.5.13.

ביום 27.8.13 הגיש התובע "בקשה להגשת חוות דעת מומחה להזמת חוות דעתו של אינג' חיים גלנצר".

בהחלטתי מאותו יום הוריתי לנתבעים להגיש את תגובתם וקבעתי כי הבקשה תידון במעמד הצדדים במועד שנקבע להוכחות, 15.9.13.

ביום הדיון הודיע ב"כ התובע (עמ' 44 לפרוטוקול), "אני אשקול אם עדיין יש צורך בחוות דעת המפריכה אחרי שאחקור את עדי הנתבעים", ולפיכך הבקשה לא נדונה ולא ניתנה בה החלטה.

לאחר אותו דיון התקיימו ימי דיון נוספים, האחרון שבהם ביום 16.9.14.

גם ביום זה הודיע ב"כ התובע (עמ' 180): "אני אגיש בקשה לעדויות הזמה אחרי העדויות היום, ייתכן שאצטרך עדי הזמה לאור העדויות של היום".

2.לפני עתה בקשת התובע, שהוגשה ביום 23.9.14, "להבאת ראיה מפריכה", במסגרתה מתבקש בית המשפט להתיר הגשת חוות דעת של השמאית אביטל אחוות משולם, "להפרכת חוות דעתו וחלקים נכבדים מעדותו של השמאי מר חיים גלנצר".

הבקשה מנומקת בכך, שהנתבע לא הציג קבלות על ההשקעות הנטענות על ידו, ושנכללו בחוות דעת גלנצר.

הנתבעים מתנגדים לבקשה, משום שהיה על התובע להציג חוות דעת זו במסגרת הגשת ראיותיו במועד שנקבע להן בהחלטתי מיום 20.11.12, משום שהמחלוקת נשוא חוות הדעת היתה ברורה לתובע היטב ואיננה בגדר הפתעה המצדיקה הגשת ראיה מפריכה, ומשום השיהוי הרב בהגשת הבקשה.

3.הצדק עם הנתבעים.

ראשית, הדרך להגשת חוות דעת מומחים מוסדרת בתקנה המיוחדת לכך, תקנה 129 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן – תסד"א).

מכאן, שהדיון בבקשה להגשת חוות דעת מומחה צריך להיערך במסגרת תקנה זו ולא במסגרת התקנה המסדירה את הדרך להבאת ראיות מפריכות, תקנה 158(א)(1) סיפא לתסד"א.

על פי ההסדר הקבוע בתקנה 129, בעלי הדין צריכים להגיש חוות דעת מומחים מטעמם בתוך המועדים שנקבעו להגשת תצהירי עדות ראשית, אם ניתנה החלטה להגשתם כעדויות ראשיות.

בענייננו, לא זו בלבד שניתנה החלטה להגשת תצהירי עדות ראשית ונקבעו המועדים לכך, אלא אף צוין בה במפורש, כי גם חוות דעת מומחים יוגשו בתוך אותם מועדים.

התובע בחר שלא להגיש חוות דעת מומחה במחלוקת הנדונה בתוך המועד שנקבע להגשת תצהירי העדות הראשית מטעמו.

אמנם, משהוגשה חוות דעת מומחה מטעמו של הנתבע, רשאי היה התובע להגיש חוות דעת מומחה נגדית מטעמו (לניתוח סוגיה זו ראו החלטתי מיום 30.7.12 ב-ת.א. 10992-07-10 B.S.T.Netherlands B.V. נ' סובחי, פורסמה בנבו), אך עליו לעשות כן קודם לתחילת ההוכחות – וזמן סביר קודם לכך, כפי שניתן להקיש מהמועדים שנקבעו להגשת חוות דעת מומחים כאשר לא ניתנה החלטה בדבר הגשת תצהירי עדות ראשית: עד 90 יום קודם למועד ההוכחות להגשת חוות הדעת הראשונה ועד 30 יום קודם למועד ההוכחות להגשת חוות הדעת הנגדית – ובוודאי שאין להגישה בתום שלב ההוכחות כ"ראיה מפריכה".