ת"א 24385-11-13 ר. ואח' נ' ס. ואח'

תביעה כספית על סך של 85,353 ₪, בעילה של הפרת חוזה הלוואה.

הצדדים ורקע עובדתי

1.התובעים הם שניים מיורשיה של המנוחה א. ו.ז"ל (להלן: המנוחה).

התובע 1 ( להלן: ר.) הוא קרוב משפחה של המנוח א.ו.  (להלן: המנוח), שהיה בעלה של המנוחה. יצוין, כי המנוח נפטר בשנת 2009, והמנוחה נפטרה בשנת 2012.

התובע 2 (להלן: ע.) היה בן זוגה של המנוחה בשנה האחרונה לחייה.

הנתבעים הינם בני זוג, שהיו שכנים של המנוחים הזוג ו.  והנתבע היה חברו הטוב של המנוח.

2.במהלך שנת 2010 העבירה המנוחה לנתבעים סך כולל של 95,000 ₪, במספר הזדמנויות שונות, חלק באמצעות העברות בנקאיות לחשבונה של הנתבעת, חלק באמצעות שקים שנרשמו לפקודת הנתבעת.

3.המנוחה נפטרה ביום 17.2.12 ממחלת הסרטן והיא הותירה אחריה צוואה מיום 23.1.12, במסגרתה הורישה את כל רכושה לשלושה יורשים באופן הבא:

לר.- 20% מהעיזבון;

לע.- 40% מהעיזבון;

לאחותה (להלן: אחות המנוחה) - את היתר, בשיעור 40% מהעיזבון.

יצוין כי למנוחה ולבעלה המנוח לא היו ילדים.

ביום 6.2.13 ניתן בבית משפט לענייני משפחה ב**  צו קיום לצוואת המנוחה, ועו"ד רון ברנט מונה להיות מנהל העיזבון (החלטה בת"ע 41535-09-12, על ידי כב' השופטת ש' אייזנברג).

4.ביום 23.5.12 נחתם הסכם בין שלושת יורשי המנוחה (להלן: הסכם היורשים), לפיו הוסכם, בין היתר, כי על אף האמור בצוואת המנוחה, העיזבון יחולק בין היורשים באופן שאחות המנוחה תירש 50% מכלל נכסי העיזבון, למעט זכות תביעה שהמנוחה היא נושה בה; ע.  ירש 30% מנכסי העיזבון בתוספת הסך של 25,000 ₪, שייגרע מחלקו של רוב; ר. ירש 20% מנכסי העיזבון, בניכוי סך של 25,000 ₪ שיתווסף לחלקו של ע.  (סעיף 3 בהסכם).