ת"א 24374-04-16 מ.ת.ק. קבלנים בע"מ נ' דרכים בניה ופיתוח (ש.א.צ.) בע"מ

לפניי בקשה לדחיית התביעה על הסף ולחילופין להורות על העברתה לבית המשפט השלום בתל-אביב יפו, מכוח תניית שיפוט מקומית בלעדית.

עסקינן בתביעה כספית המושתתת על הסכמי קבלנות משנה שנכרתו בין המבקשת למשיבה, בנוגע לביצוע עבודות פיתוח (להלן: "ההסכמים"). לטענת המשיבה - התובעת, המבקשת הפרה את ההסכמים ומכאן התביעה לחייבה בפיצוי כספי. מנגד, הכחישה המבקשת – הנתבעת, את טענות המשיבה, תוך העלאת טענת חוסר סמכות מקומית שבגינה הוגשה הבקשה.

לטענת המבקשת, ההסכמים מושאי התובענה, כוללים נספח תנאים כלליים שבו קיימת תניית שיפוט מקומית בלעדית, הקובעת כי כלל הסכסוכים המשפטיים שיתגלעו בין הצדדים יידונו בבתי המשפט המוסמכים אשר במחוז תל-אביב (להלן: "תניית השיפוט"). המבקשת סבורה כי נספח התנאים הכלליים ובו תניית השיפוט, מהווה חלק בלתי נפרד מן ההסכמים ולכן יש בו כדי לחייב את הצדדים.

לטענת המשיבה, אין להיעתר לבקשה הואיל ונספח התנאים הכלליים שבו מופיעה תניית השיפוט, אינו מהווה חלק מהסכמי קבלנות המשנה שנכרתו בין הצדדים. עוד טענה המשיבה כי המבקשת איננה חתומה על נספח התנאים הכלליים שבו מוזכרת תניית השיפוט. לחילופין, טענה המשיבה כי ככל שיוכר בתוקפה של תניית השיפוט, יש להעביר את התובענה לערכאה המוסמכת אך אין לדחותה.

לאחר שהתרשמתי מטענות הצדדים, קיבלתי את הבקשה החלופית ואני מורה על העברת הדיון לבית המשפט השלום בתל-אביב, בהתאם לתניית השיפוט.

שאלת הסמכות המקומית נבחנת על פי הוראות תקנות 3 ו-5 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות"). ידועה ההלכה לפיה תניית שיפוט בלעדית שבה הסכימו כי סכסוך ביניהם יתברר בבית משפט מסוים – גוברת על הוראות תקנה 3 לתקנות, המונה מספר חלופות לקביעת הסמכות המקומית של בית המשפט אשר ידון בתובענה (ר' רע"א 2893/07 קופת חולים לאומית נ' אבו עסב (5.7.2007); רע"א 2339/92 עמידר החברה הלאומית לשיכון עולים בישראל בע"מ נ' זוהר (5.7.1992)).

בעמוד הראשון להסכמים צוין במפורש כי: "הזמנה זו נמסרת לק. המשנה בכפוף לתנאים כלליים ותנאים מיוחדים המצורפים בזה, ומהווים חלק בלתי נפרד בהתקשרות בין הצדדים...". על גבי אותו עמוד מופיעות חתימות המבקשת והמשיבה. העמודים העוקבים, לרבות נספח התנאים הכלליים ובו תניית השיפוט, נושאים את חתימת המשיבה באופן ברור. המשיבה לא העלתה כל טענה אשר לנסיבות החתימה על ההסכמים, למעט הטענה כי המבקשת אינה חתומה על נספח התנאים הכלליים הכולל גם את תניית השיפוט.

עיון בכתב התביעה מלמד כי המשיבה נסמכת על אותם הסכמים כדי לבסס את אחריותה הנטענת של המבקשת. לא ראיתי לנכון לאפשר למשיבה לאחוז במקל משני קצותיו. מחד-גיסא, היא מבקשת להתעלם מתניית השיפוט שבנספח התנאים הכלליים עליו חתמה ואשר לגביו נקבע כי הוא מהווה חלק בלתי נפרד מההסכמים. מאידך-גיסא, היא מבקשת להסתמך על אותם ההסכמים כדי לחייב את המשיבה בסעדים הנתבעים בכתב התביעה. שתי חלופות אלו אינן יכולות לדור בכפיפה אחת.