ת"א 24336-05-15 שעבי סלימאן נ' עלי אבו אלנעאג

1.המבקשים והמשיבים חולקים ביניהם, ביחד עם אחרים, חלקים מסויימים בחלקת קרקע. לנוכח הפקעה עתידית צפויה של חלק משמעותי מהחלקה, נזעקו המבקשים וביקשו לעצור בנייה על-ידי המשיבים. עוד בטרם הגישו תביעה לפירוק השיתוף במקרקעין, עתרו המבקשים לקבלת סעד זמני אשר ימנע את הבנייה.

רקע והליכים קודמים

2.במרכז המחלוקת עומדת חלקה 27 (להלן: החלקה) בגוש 10265 בשפרעם, ששטחה - על-פי הרשום בדף החלקה בפנקס הזכויות בלשכת רישום המקרקעין (להלן: הנסח) שהעתקו צורף כנספח לבקשה - הינו 29,734 מ"ר. עוד עולה מהנסח כי המבקש מס' 1 (להלן: סלמאן) הינו הבעלים של 9700/29734 חלקים בחלקה - וכי על כל החלקים הללו רשומות הערות אזהרה לטובת המבקשת מס' 2 (להלן: כאמלה) (7265/29734 חלקים) ולטובת כמאל שאהין (2435/29734 חלקים). בין שאר הבעלים של החלקה נמצאים המשיב מס' 1 (להלן: עלי) (2000/29734 חלקים) וחאלד דאוד ענבתאווי (להלן: חאלד) (1000/29734 חלקים). על חלק מחלקו של חאלד (400/29734 חלקים) רשומה הערת אזהרה לטובת בנק ירושלים לפיתוח ומשכנתאות בע"מ בגין הלוואה שקיבלו המשיבה מס' 2 (להלן: סוהיר) וגאנם ענתבתאוי (להלן: גאנם).

באשר למבקשים, למדנו מהנסח כי סלמאן מכר את כל זכויותיו בחלקה, ואילו לטובת כאמלה רשומה הערת אזהרה בלבד. באשר למשיבים, למדנו מהנסח כי עלי הינו אחד מהבעלים של החלקה ואילו לסוהיר אין בה זכויות כלשהן.

3.לגבי חלקה 27 פורסמו בשנים 1995, 1999 ו-2002 תכניות מתאר שונות, הכוללות שינוי ייעוד של חלקים מהחלקה לשטח מבני ציבור, שטח ציבורי פתוח ודרך ארצית. קיימת אף תכנית מפורטת חדשה, המצויה בשלבי הכנה, ואשר (על-פי אישור מידע תכנוני מיום 18.5.2015 של הוועדה המקומית לתכנון ובניה גבעות אלונים - שפרעם (להלן: הוועדה המקומית)) "קיימת סבירות גבוהה כי שטח ההפרשה לשטחי ציבור יופחת מהחלקה הנ"ל".

4.עלי רכש את זכויותיו בחלקה מידי סלמאן, על-פי יפוי כוח בלתי חוזר מיום 5.5.1977 (להלן: יפוי הכוח). ביפוי הכוח שניתן על-ידי סלמאן וכאמל חסן עלי אבו חמוד נכתב כי השטח הנמכר לעלי ולזכריא ח'ליל רשיד נסאר (להלן: זכריא) נמצא "בצד המזרחי של האדמה הדרומית וגובל עמו מדרום דרך בבעלות העירייה ומצפון מעבר ברוחב 3 מטרים וממערב הרכוש שלנו וממזרח רכוש הזולת (כלומר חלקה אחרת)".

5.בשנת 1994 החל עלי לבצע עבודות בנייה בחלקה. לאחר שהחלו העבודות, הוחלט בישיבת הוועדה המקומית ביום 4.12.1995 להתיר לעלי לבנות שתי יחידות מגורים בחלקה 27, וביום 13.1.1996 ניתן היתר הבניה.

6.עוד בטרם ניתן היתר הבניה, הגיש סלמאן (אשר באותו מועד טרם מכר את זכויותיו בחלקה לאחרים) בבית משפט זה תביעה למתן צו מניעה וצו עשה נגד עלי ואחרים, שעיקרה הריסת מבנה אשר עלי בנה בחלקה (ת"א 20996/94) (להלן: התביעה הראשונה). ביום 26.6.2000 ניתן על-ידי השופט סוקול פסק הדין, בו נדחתה התביעה הראשונה. לאור טענת סלמאן כי עלי מבצע בחלקה עבודות בניה ללא קבלת הסכמתו, נדונה בפסק הדין בהרחבה משמעותו של יפוי הכוח. בפסקה 12 לפסק הדין נקבע:

"הואיל ואין הכרח כי הסכם השיתוף יערך בצורה מוגדרת, יש לקבוע כי נ/1 (יפוי הכוח - א"ג) הינו בעל משמעות כפולה, מחד מכירת זכויות במקרקעין ומאידך הסכם שיתוף ומסירת זכויות חזקה ושימוש יחודיים בחלק מוגדר. ראוי לזכור כי גם בין התובע לשאר השותפים המחזיקים בחלק הצפוני אין הסכם שיתוף כתוב ורשום והכל מסכימים כי החלקה נוצלה כך שהתובע הינו בעלים של החלק הדרומי (מדרום לשביל) בלבד ולמעשה גם בין התובע לשאר השותפים קיים בפועל הסכם שיתוף".