ת"א 24326-07-13 מ.ד.מ.ן חברה לבנין בע"מ נ' רוטשילד

בפני בקשה לחיוב התובעת בהפקדת ערובת להבטחת הוצאות הנתבע.

המשיבה, מ.ד.מ.ן חברה לבניין בע"מ (להלן – המשיבה), היא חברה קבלנית. המשיבה הגישה נגד המבקש, רועי רוטשילד (להלן – המבקש), תובענה על סך של 227,871.78 ₪. התובענה מושתתת על טענות לפיהן, המשיבה שילמה לקבלני משנה בגין תוספות ושינויים בדירת המבקש וכן רכשה מוצרים עבור המבקש ולא קיבלה החזר כספי תמורתם.

הפקדת ערובה להוצאות - כללי

בבקשה לקביעת ערובה מכריע בית משפט בין אינטרסים נוגדים המשקפים זכויות חוקתיות: מצד אחד, מימוש זכות הגישה לערכאות של התובע וזכויות מהותיות נוספות. מצד שני, זכות הקניין של הנתבע, המובל לדיון באמצעות תובענה וזכאי שלא להיוותר בחיסרון כיס בשל הליך שהוגש נגדו שלא ביוזמתו (רע"א 3601/04 לין ו'נצ'ון נ' מ"י).

סעיף 353א לחוק החברות, התשנ"ט – 1999 (להלן – חוק החברות) קובע, כי בית משפט רשאי לבקשת נתבע להורות לתובע המאוגד כחברה בע"מ או כחברת חוץ, להפקיד ערובה להבטחת הוצאות המשפט של הנתבע. בית המשפט לא יורה על הפקדת ערובה בהתקיים אחת משתי חלופות: האחת, החברה הוכיחה, שביכולתה יהיה לשלם את הוצאות הנתבע, אם יזכה בדין. השנייה, בית משפט סבור, שנסיבות העניין אינן מצדיקות את חיוב החברה בהפקדת ערובה (רע"א 10905/07 נאות אואזיס מלונות בע"מ נ' זיסר).

בחינת בקשה להפקדת ערובה של תובע שהוא תאגיד נעשית באמצעות מבחן תלת שלבי: בשלב ראשון, על בית המשפט לשקול אתמצבה הכלכלישל החברה. על החברה להוכיח, שיהיה בידה לשלם את הוצאות הנתבע במידה שיזכה בדין. בשלב שני, בוחן בית המשפט, האם נסיבות העניין מצדיקות חיוב החברה בערובה אם לאו. כאשר המסקנה היא, שעל החברה להפקיד ערובה להוצאות הנתבע עוברים לשלב שלישי, במסגרתו יש לבחון את גובה הערובה ולוודא שהיא מידתית ומאזנת נכונה את כלל השיקולים (רע"א 10376/07 ל.נ הנדסה ממוחשבת בע"מ ואח' נ' בנק הפועלים בע"מ; להלן – עניין ל.נ הנדסה).

מן הכלל אל הפרט

אין מחלוקת, שהמשיבה נעדרת איתנות כלכלית. המשיבה היא חברה חדלת פירעון ובעל המניות שלה, מר ניסים נשיא, הוכרז כפושט רגל וניתן צו כינוס נכסים על נכסיו. המשיבה אינה יכולה להפקיד ערובה ולא תוכל לשלם הוצאות למבקש, אם תחוייב בהן. ב"כ המשיבה ציין במסגרת הדיון, שאף אינה יכולה להציע חלופה בדמות ערבות צד ג' לעניין ההוצאות.

אולם, בכך לא תם הדיון, עתה יש לבחון, האם נסיבות העניין אינן מצדיקות את חיוב החברה בהפקדת ערובה. בשלב זה בית המשפט נותן דעתו לשיקולים שונים, ובכלל זה לזכויות החוקתיות של הצדדים. אף שאלת סיכויי ההליך עשויה להישקל בבחינת נסיבות העניין, אולם, "בדרך כלל אין זה ראוי להיכנס בהרחבה במסגרת זו לניתוח סיכויי התביעה ויש להיזקק לעניין האמור רק כאשר סיכויי ההליך גבוהים במיוחד, או קלושים מאוד" (עניין ל.נ הנדסה). ואכן, המשיבה משליכה את עיקר יהבה על סיכויי התובענה, שהם "גבוהים במיוחד" לטענתה (ס' 5 לתגובתה). לטענתה, המבקש הודה בחקירתו הקצרה, שלא שילם סכומים שונים למשיבה "ודי בכך להראות על סיכויי התביעה" (עמ' 12 לפרוטוקול). המבקש נחקר על מסמך שערך מיום 12.8.13, וצורף לעיון בית המשפט. בחקירתו, המבקש אינו מודה בחוב ומציין שלל טענות לרבות העדר יריבות, משום שלטענתו, מי שאמורה היתה לשלם למשיבה היא החברה היזמית "הדר קפיטל" ולא הוא. לעומת טענת המבקשת, כי די בעולה מהחקירה הנגדית כדי להצביע על סיכויי התביעה, ההלכה הנוגעת לעניין זה מתייחסת ל"מקרה קצה" בו מצד אחד סיכויי ההליך גבוהים במיוחד ומצד שני, תמונת הראי היא קלישות סיכויי התובענה. בנסיבות בהן אין מדובר במי שהודה בחוב כשלו ובשלב מוקדם זה עולה קושי להעריך את סיכויי התובענה ברמה המחייבת את המסקנה, כי המשיבה עמדה בנטל המוטל עליה לסתור את הכלל בדבר הפקדת ערובה להוצאות.

המשיבה הפנתה בטיעוניה להחלטת כב' הש' עמית ברע"א 3943/14 טוגו- הלבשה והנעלה בע"מ ואח' נ' River Light V L P (21.7.2014). כב' השופט עמית מציין את הכלל לפיו, דרך המלך היא חיוב בהפקדת ערובה לגבי חברות ואילו החריג הוא הפטור ממנה, תוך הפנייה לשלושת שלבי הבדיקה כעולה מעניין ל.נ הנדסה. אלא שדווקא במקרה האמור, ערכאת הערעור נמנעה מלהתערב בהחלטת הערכאה הדיונית, בין היתר, משום שאמנם לא הוצגו מסמכים וראיות לגבי חוסן כלכלי, אך דובר בחברה מוכרת שהצהרותיה בנוגע לאיתנותה הפיננסית לא נסתרו ונתמכו בתצהיר ורשומים על שמה סימני מסחר בישראל המהווים נכס. אם כן , שונים בתכלית הם פני הדברים במקרה דנן.

סיכומו של דבר, לא עלה בידי המשיבה לסתור את הכלל בדבר החובה להפקיד ערובה להוצאות.

על כן ולאור סכום התובענה, המשיבה תפקיד בקופת בית המשפט סך של 25,000 ש"ח להבטחת הוצאות המבקש, במידה שייפסקו.

הסכום יופקד עד ליום 11.11.14. 

ההליכים יעוכבו עד להפקדת הערובה להוצאות.  

ניתנה היום, ‏כ"ז אלול, תשע"ד, ‏22 ספטמבר, 2014, בהעדר הצדדים.