ת"א 24303-05-11 נ. נ' עירית שפרעם ואח'

1.לפני תביעה לפיצויים בגין נזקי הגוף שנגרמו לתובע, עיתונאי ואיש פרסום, יליד 1964, בעקבות תאונה שארעה ביום 19.6.09. כאשר שהה התובע בבניין עיריית שפרעם ונפל מגובה של 4 מ'.

התביעה הוגשה כנגד עיריית שפרעם (להלן: "העירייה") ונגד מבטחת העירייה - שירביט חברה לביטוח בע"מ.

טענות התובע

2.על פי הנטען בכתב התביעה "ביום 19.6.09, שעה בה הוזמן התובע ל"ישיבת חירום" דחופה ע"י דובר העירייה, עוה"ד נאג'י שחאדה, בעקבות האירועים והמהומות הקשים בעיר שפרעם דאז, וזאת ע"מ להעביר את החלטות העירייה באמצעי תקשורת, בה היה התובע פעיל ולצורך סיקור הישיבה, ובעת התכנסות חברי הישיבה, וביניהם התובע, אלמונים התנפלו על המתכנסים בניסיון לתקוף אותם פיזית, כאשר ביניהם התובע, אשר ניסה לברוח, ובעת בריחתו נפל מגובה של כ-4 מטרים, נפגע בכל גופו ובעיקר בגב" (סע' 6 לכתב התביעה)

3.לטענת התובע, בעקבות התאונה הוא סובל מנכות ונגרמו לו נזקים רבים ועל הנתבעות לפצות אותו בגינם שכן, התאונה ארעה בשל רשלנות העירייה, אשר לא הזמינה מאבטחים או שומרים או אנשי משטרה או כל גוף אחר אשר יאכוף את הסדר והאבטחה, כפי שמצופה מכל רשות עירונית, ובמיוחד כזו שבה אירועי אלימות היו ידועים ומוכרים לעירייה וכאשר הישיבה אליה הוזמן התובע היתה על רקע אותם אירועים, והאירוע של התפרצות ההמונים לישיבת העירייה היה אירוע צפוי והיה על העירייה להיערך מראש עם אמצעי אבטחה לשמירה על גופם ונפשם של המוזמנים לישיבה (סע' 20, 21 ו-44 לסיכומי התובע).

עוד נטען, כי מחוץ לאולם, בו התנהלה הישיבה, נמצא פרוזדור אשר בקצהו ישנו קיר בגובה 20-25 ס"מ כאשר מעל אותו קיר אין כל הגנה ו/או מעקה בטיחות ו/או אף אזהרה מפני הסכנות האורבות לבאי העירייה מפני אותו מפגע (סע' 6 לסיכומי התובע).

טענות הנתבעות

4.הנתבעות חולקות הן על נסיבות התאונה, הן על אחריותן והן על הנזק הנטען. הנתבעות הכחישו את עצם ודרך קרות התאונה, כפרו באחריותן וטענו כי לא הייתה כל חובת זהירות, מושגית או קונקרטית, מצדן כלפי התובע, שכן לא ניתן היה לצפות את הפגיעות נשוא התביעה ותוצאותיהן.

בסיכומיהן טענו הנתבעות עוד, כי התובע לא הצליח להרים את הנטל הרובץ לפתחו ולא הוכיח את נסיבות התאונה, שכן בגרסאות עדי התביעה התגלו סתירות רבות כך שלא ניתן לבסס ממצאים עובדתיים, באשר לנסיבות התאונה וכיצד התרחשה, על אותן ראיות. הנתבעות הוסיפו לחלופין, כי גם אם תתקבל גרסת התובע באשר לנסיבות התאונה, המדובר באירוע חד פעמי, פתאומי ובלתי צפוי אשר אינו מטיל אחריות כלשהי על העירייה ומבטחתה, הנתבעת 2, והנעוץ כולו בהחלטתו האישית, הפתאומית והתמוהה של התובע "ליפול" מחלון הנמצא בקומה השנייה בעירייה, כאשר אף לו הרגיש התובע באופן סובייקטיבי בלחץ או בדחק כלשהו, לתובע היו חלופות ואפשרויות רבות לפעול.

לחלופי חילופין נטען, כי יש להשית על התובע אשם תורם מכריע עד כדי ניתוק הקשר הסיבתי.

5.מטעם התובע העידו ארבעה עדים: התובע, מר זוהיר כרכבי – חבר במועצת העיר בעת הרלוונטית, מר נאהד חאזם - ראש העירייה בעת הרלוונטית, ועו"ד נאג'י שחאדה - דובר העירייה בעת הרלוונטית.

מטעם הנתבעות לא היו עדים.