ת"א 24263-09-11 פוגל ואח' נ' קסלר ואח'

בגדרו של תיק זה הגיש המבקש תביעה כספית בספטמבר 2011 נגד המשיבים בסך 1,770,296 ₪. בד בבד עם הגשת כתב התביעה הגיש המבקש בקשה לפטור מאגרה.

הבקשה נדונה ונדחתה בהחלטה לגופה מיום 7.8.14 לאחר עיון בטענות הצדדים.

המבקשים הגישו ערעור על החלטת בית המשפט -הערעור נדון ונדחה בהחלטה מיום 25.1.15.

בתיק בקשות רבות בעניין הפטור מאגרה, תגובות, תשובות, בקשות לעיון חוזר ואף בקשה לעיכוב ביצוע עד לקבלת החלטה בערעור שהוגש.

בסמיכות להגשת הערעור הגישו המבקשים בקשות לעיכוב ביצוע ההחלטה עד לאחר הדיון בערעור ובקשה להארכת מועד לתשלום האגרה עד לאחר הדיון בערעור ושתי הבקשות נדחו.

לאחר שכל בקשות המבקש בנושא הפטור מאגרה נדחו הפכה ההחלטה להיות חלוטה ולכן החליט המבקש להפחית מגובה האגרה בדרך של תיקון כתב התביעה.

בפני החלטה האם לאשר את תשלום האגרה לפי כתב התביעה המתוקן או כתב התביעה המקורי. בשאלה זו כבר נאמר רבות ואף קיימת הלכה אשר השתרשה וקובעת כי סכום האגרה שעל התובע לשלם נקבע בעת הגשתה של התביעה ובהתאם לסעדים שפורטו בכתב התביעה המקורי.

ראה  רע"א 2623/02 סיס ריהוט ועיצוב בע"מ נ' בזק הלכה זו היא הלכה מושרשת היטב ובית המשפט העליון חוזר עליה לא אחת. כך למשל בפרשת רע"א 8341/13 רבאח חאלד ני אחים בעראר בע"מ חזר כב' השופט דנציגר על ההלכה כי כלל היסוד הוא כי המועד בו נקבעת חבות האגרה הוא מועד הגשת התביעה, ואיו בשינויים שנעשו לאחר מועד זה בכדי להשפיע על שיעור

האגרה שנקבע. כב' השופט דנציגר הסתמך בעניין זה על פרשת סיס עיצוב ריהוט הנ"ל .

אף בפרשת קרניאל נ' מירון 2544-10-12 נקבע בהקשר של הבקשה לתיקון כתב תביעה כי תיקון התביעה לא יועיל לו לתובע לפטור עצמו מחובת תשלום האגרה כפי שהיה עליו לעשות מלכתחילה. העובדה כי לאחר מכן החליט התובע לשנות את תביעתו, בין ע"י השמטת סעדים ובין ע"י הפחתת סכום התביעה, אין בה כדי לשנות מחיובו באגרת בית משפט.

לאור כל האמור לעייל, הנני קובע כי האגרה שיש לשלם כפי שנתגבשה ביום הגשת התביעה המקורית ולא על פי כתב התביעה המתוקן.

למבקש ניתנת ארכה של 7 ימים מהיום לתשלום האגרה שאם לא כן אורה על מחיקת התביעה (ימי פגרה יובאו במניין הימים).