ת"א 2413-07-15 אבני נ' כהן,ת"א 11330-05-15 כהן נ' אבני

בפני מונחת בקשת המבקש לביטול עיקול מקרקעין, עקב נסיבות שהשתנו בהתאם לתק' 368 לתקסד"א, התגובה והתשובה לתגובה.

1. העיקול נשוא בקשה זו הוטל בהסכמת הצדדים כחלופה לעיקולים שהוטלו במסגרת תיק ההוצל"פ, זאת בהתאם לבקשה מוסכמת שהוגשה מטעם הצדדים ואושרה בהתאם להחלטתי מיום 9.6.15. הסכמה זו ביצעה למעשה המרה של העיקול.

2. עוד לפני כן, המבקש הגיש עוד ביום 7.5.15, בקשה לביטול העיקולים שהוטלו במסגרת תיק ההוצל"פ . עם זאת, בטרם הסתיימה בחינת הבקשה והתגובה לה ובטרם שנקבע דיון, הוגשה לתיק בית המשפט בקשה בהסכמת הצדדים להמרת העיקולים שהוטלו בהטלת עיקול על המקרקעין דנן. לפיכך, לא ברורה טענתו של המבקש כי הסכים להטלת העיקול נשוא בקשה זו בלית ברירה.

3. לפיכך, הוראות תקנה 368 לתקסד"א שעניינה עיון מחדש בצו שניתן, ועליה נשענת בקשתו של המבקש, אינן חלות במקרה דנן. זאת משום שהצו לא ניתן אלא שונה והומר בהסכמה. גם אם לצורך העניין, אצא מנקודת הנחה כי התקנה אכן רלוונטית לבקשה שבפני, הרי שהמבקש אינו עונה על דרישות התקנה הנ"ל גם לגופו של עניין כפי שיפורט בסעיף הבא. לכל היותר ניתן להתייחס לבקשה שבפניי כבקשה להמרת עיקול קיים.

4. מעיון בבקשה זו וכן בתשובה לתגובה מטעמו של המבקש, עולה כי לא נטענו על ידו טענות חדשות לביטול העיקול שלא נטענו במסגרת הבקשה המקורית שהוגשה לתיק בית המשפט. המבקש לא טען לגילוי עובדות חדשות או לנסיבות שהשתנו ביחס לתובענה ממועד הטלת העיקול, מלבד הטענה כי ההליך מצוי כעת בשלבים מתקדמים יותר והיות וניתנה לו רשות להגן, ידו של המשיב כבר אינה על העליונה ולכן המצב הנוכחי אינו מביא לאיזון ראוי בין הצדדים. עם זאת, מתן הרשות להגן לא מהווה שינוי נסיבות המצדיקות את ביטול העיקול, שכן ההלכה קובעת כי יש לתת רשות להגן גם אם סיכויי ההגנה קלושים. גם טענת המבקש כי ככל והיה יודע כי יתעורר הצורך לבצע דיספוזיציה בנכס המקרקעין עליו הוטל העיקול, לא היה מסכים להטלתו מלכתחילה, אינה מהווה טעם מספיק לביטול העיקול, שכן המבקש היה מיוצג ובנושא זה היה עליו להתייעץ עם בא כוחו ולכן אין לו להלין אלא על עצמו.

5. בנוסף, העיקול הוטל והומר לפי הסכמת הצדדים ביום 9.6.15 והרשות להגן בתיק ניתנה ביום 7.1.16, קרי, לפני למעלה משנה ולמרות זאת, הבקשה לביטול העיקול מוגשת רק כעת. הפסיקה קובעת כי די בשיהוי כטעם בלעדי לדחיית הבקשה, לעניין זה ראו רע"א 5240/92 חלמיש חברה ממשלתית עירונית לשיקום הדיור בת"א-יפו בע"מ נ' אשרז עיבוד נתונים בע"מ ואח', פ"ד מז 44. קל וחומר במקרה דנן, בו יש שיהוי ארוך במיוחד ויש לדחות את הבקשה גם מטעם זה.

6. כחלופה לעיקול, וכבקשה להמרה, הציע המבקש להפקיד סך של 200,000 ₪ בקופת בית המשפט. המשיבה טוענת כי סכום זה הינו כחמישית מגובה סכום התביעה ולפיכך, לא מהווה חלופה הולמת לעיקול.

7. המשיבה הסכימה להסרת העיקולים שהוטלו במסגרת תיק ההוצל"פ כשהיא נסמכה על הטלת העיקול דנן. לפיכך, בהעדר הסכמת המשיבה לביטול העיקול וכן לחלופת העיקול שהוצעה ע"י המבקש ולאור כל האמור לעיל, אינני נעתרת לבקשת המבקש לביטול העיקול. ניתן יהיה להמיר את העיקול בהפקדה של 900,000 ₪ בקופת ביהמ"ש. הבקשה נדחית, עיקול המקרקעין יוותר על כנו.

   המזכירות תשלח החלטתי זו לצדדים.

   ניתנה היום, י' שבט תשע"ז, 06 פברואר 2017, בהעדר הצדדים.