ת"א 24126-06-13 ראבי ואח' נ' חורי ואח'

1.זוהי בקשת הנתבע והתובע שכנגד, למחיקת כתב התביעה וכתב ההגנה שכנגד שהגישה התובעת וזאת מכוחה של תקנה 122 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984 , בשל אי קיום החלטתי מיום 14.8.14.

2.על פי הנטען בבקשה, בתצהיר גילוי המסמכים והתצהיר המתוקן אותו שלחה התובעת, אין התייחסות לאמור בסעיפים 2-1, 5-4, 8-7 לדרישה, וכן הסעיפים הנוספים – 7-3 בעמ' 2 לנספח א' 2. לגבי סעיף 3 נטען כי לא פורטו החשבוניות בתצהיר ולא הוצג רצף החשבוניות ואסמכתאות לתשלום המע"מ.

עוד נטען כי חלק מן השאלות לא הושבו כדבעי. כך למשל, לשאלות 7-6 לא צורף דו"ח , חשבוניות וקבלות. לגבי שאלות 11-9 לא ניתן הפירוט הנדרש וכי לא ניתן מענה לשאלה 15.1.

3.התובעת הגישה תגובה וטענה כי פרטה את כל המסמכים שברשותה ובשליטתה. התובעת ציינה את המסמכים שאינם ברשותה והפנתה להתייחסותה בתצהיריה לדרישות הנתבע. לטענת התובעת,הנתבע מנסה להציק לה בהגשת בקשותיו.

הכרעה:

4.לאחר שעיינתי בבקשה בתגובה ובתשובה לה, נחה דעתי כי הגם שהתובעת לא יישמה את החלטתי במלואה כפי שיפורט להלן, אין הצדקה למחיקת כתבי הטענות שהוגשו.

מחיקת כתב טענות בהתאם להוראות תקנה 122 לתקנות הוא סעד חריף שבית המשפט נזהר מלנקוט בו ולרוב אם תוקן המעוות יסתפק בית המשפט בפסיקת הוצאות. בית המשפט ייעתר לסעד הדרסטי של מחיקה רק אם השתכנע שבפניו בעל דין הנמנע ממתן תשובות בשל זלזול מופגן בבית המשפט ובנסיבות בהן לא ראוי שיעבור לסדר היום. ראו לעניין זה דברי כב' השופט מצא בע"א 6528/99 בנק לאומי לישראל בע"מ נ' עמנואל חברה לסחר יבוא, יצור וייצוא עצים בע"מ ואהרון וקסלמן, פ"ד נו (4) 817 בעמ' 823:

"מחיקת כתב טענות של בעל דין עקב מחדלו לציית במועד לצו בית המשפט היא סנקציה חריפה. ככלל, נזהר בית המשפט מלנקוט אותה; אם תוקן המעוות ולו גם באיחור, או נתבקשה ארכה לקיום הצו, יסתפק בית המשפט לרוב בחיוב המפר בהוצאות (ראו י' זוסמן סדרי הדין האזרחי [6], בעמ' 436 – 435). אך אם נוכח בית המשפט כי המפר נמנע מקיום הצו בזדון או עקב זלזולו בצו בית המשפט, עשוי בית המשפט למחוק את כתב טענותיו, ובית המשפט שלערעור לא יראה מקום להתערב בכך."