ת"א 24058-08-16 שריאור נ' עירית נהריה

1. לאחר שבחנתי את הבקשה, התגובה והתשובה לתגובה של הנתבעת, וכן את כתב התביעה על נספחיו- לא מצאתי שקיימת הצדקה למתן פטור מאגרה.

2. על בית המשפט לבחון שני תנאים מצטברים, שרק בהתקיימם יהיה מקום לשקול את בקשת הפטור, האחד- כי אין ביכולת המבקש לשלם את אגרת המשפט החלה על ההליך, והשני- כי ההליך בגינו מתבקש הפטור מגלה עילה.

3. באשר ליכולתו הכלכלית של המבקש- מהמסמכים שצורפו עולה כי המבקש מקבל קצבת זקנה בסך 1,784 ₪ בחודש וכן שישנו נכס מקרקעין בבעלותו, הידוע כגו"ח 6715/42.

4. המבקש לא התייחס בבקשתו לעובדה שבעלותו נכס מקרקעין (שבגינו נשללה ממנו השלמת הכנסה), וכשנדרש לכך השיב כי הנכס מעוקל ולא ניתן לעשות בו שימוש, וצירף אישור משנת 2008.

אלא שעיקול לבדו אינו מונע שימוש בנכס, לא ברור מתגובת המבקש מהו הנכס, מהו מקור העיקול ומה התרחש משנת 2008 ועד היום בקשר לכך. מאחר והמבקש לא סיפק מידע אודות הנכס והותיר את הנושא מעורפל, הרי שדי בכך כדי לקבוע כי קיים מקור הכנסה אפשרי.

5. זאת ועוד, המבקש לא פירט בבקשתו באופן הנדרש אלו מאמצים עשה כדי לקבל עזרה כספית למימון האגרה, ובין היתר מקרוביו, כך שצירוף כל האמור לעיל, מעלה כי לא הוכח התנאי של היעדר יכולת כלכלית- ודי בכך על מנת לדחות את הבקשה.

6. למרות האמור, אתייחס בקצרה גם לעילת התביעה.

המבקש טוען, כי הינו חסר קורת גג וכי נגרם לו נזק גופני ונפשי בשל אי קבלת טענותיו ודרישותיו למציאת פתרון דיור ע"י עיריית נהרייה.

לאחר עיון בנספחים שצירף המבקש לתיק, הרי שעל פניו ובשעה שלמבקש נכס בבעלותו, אין לו זכות מוקנית לקבל סיוע בדיור, כאמור במסמך מלשכת שר הבינוי והשיכון, ובשעה שהמבקש לא מסר את מלוא הפרטים הקשורים בנכס, הרי שיש קושי מובנה בתביעה.