ת"א 24030-06-15 בנק מיסר (misr banque) נ' האפוטרופוס לנכסי נפקדים

לפני בקשה לחייב את התובע (להלן: "בנק מיסר") בהפקדת ערובה להבטחת תשלום הוצאות הנתבע (להלן: "המבקש") בסכום שלא יפחת מ-100,000 ₪.

עסקינן בתביעה, המתייחסת למניות המוחזקות או היו מוחזקות על ידי האפוטרופוס לנכסי נפקדים, כאשר לטענת התובע, זכאי הוא לסעד הצהרתי, לפיו, הוא הבעלים החוקי והיחיד של 1,000 מניות למוכ"ז, של חברת מלונות ארץ ישראל בע"מ על גלגוליה השונים. בנוסף, תובע המשיב, פיצוי כספי בשיעור ערכן הריאלי של המניות כיום.

יצוין, כי סכום התביעה לצורכי אגרה הועמד על סך של 5,000,000 ₪, תוך שהמשיב שמר לעצמו את הזכות להגדיל את הסכום.

על מנת לסבר את האוזן, תחילתה של תביעה זו בתובענה שהוגשה נגד המבקש בשנת 2008 ב-ת.א 2076/08 (להלן: "התביעה הראשונית"), ונמשכה שנים רבות עד להפסקתה.

טענות הצדדים בתמצית:

לטענת המבקש, התובע הוא תאגיד בנקאי מצרי בבעלות מלאה של הממשלה המצרית, והיותו של התובע תאגיד זר, מחזקת את הצורך בהפקדת הערובה. זאת, על מנת להבטיח הוצאות הנתבע ככל ותידחה התביעה, במצב דברים בו אין לתובע נכסים בישראל להיפרע מהם.

עוד טוען המבקש, כי לא מתקיימות בענייננו החלופות המאפשרות חריגה מהחזקה לפיה יש להורות על הפקדת ערובה לפי סעיף 353א לחוק החברות, התשנ"ט-1999. כך, לא ידוע מצבו הכלכלי של התובע. מאחר ומדובר בתאגיד זר, גם אם מצבה הכלכלי של החברה איתן, ספק אם יש בו כשלעצמו להצדיק פטור. גם העובדה שהתובע, על פי הנטען, הוא בבעלות ממשלת מצרים, עלולה להקשות על מימוש פסיקת ההוצאות בעת שיתעורר הצורך.

התביעה בענייננו התיישנה, ומכל מקום, הוגשה בשיהוי ניכר, הגם כי סיכויי התביעה נמוכים מאוד עד אפסיים, שכן המניות מושא התביעה הן נכס נפקד אשר הוקנה לאפוטרופוס ואין למאן דהוא זכות כלשהי בהן.

המדובר בתביעה מורכבת ורחבת היקף, וכבר כעת המבקש השקיע זמן וכסף רב לצורך ניהול הגנתו, לפיכך, ולאור סכומה הגבוה של התביעה, מבוקש לחייב את המשיב בהפקדת ערובה כאמור.