ת"א 23945-04-14 כנס הבפטיסטים בישראל נ' הכנסייה הבפטיסטית בראמה - בית האהבה והשלום ואח'

בקשה לסילוק התביעה על הסף מחמת היעדר סמכות עניינית

מהות התובענה

1. התובע, בעל מקרקעין הנמצאים ביישוב ראמה תובע לסלק את ידם של הנתבעים מהמקרקעין. על פי התביעה, התובע נתן לנתבעת 1 רשות שימוש במקרקעין. הנתבעת 1 איננה פעילה עוד ונמצאת בהליכי פירוק, ואילו יתר הנתבעים מחזיקים במקרקעין ועושים בהם שימוש כבעלים, לרבות למגורים, שלא כדין וללא רשות. הנתבע 3, אשר הלך לעולמו לאחר הגשת כתב התביעה, היה בעל תפקיד פעיל אצל הנתבעת 1 ובין מקימי הנתבעת 2, הנתבעת 4 אלמנתו של הנתבע 3, ויתר הנתבעים הם ילדיהם של הנתבעים 3 ו- 4.

2. הנתבעים טוענים, כי התובעת מסרה את החזקה במקרקעין לנתבע 3 בשנות ה-70. על פי הסכמה מפורשת שקיבל מהתובע, השביח הנתבע 3 את המקרקעין בעצמו ועל חשבונו ובין השאר, בנה בהם בית לו ולמשפחתו וכן כנסייה בפטיסטית, ומבנים נוספים לרבות גן ילדים, וכן שימש כאב הרוחני של הקהילה הבפטיסטית בראמה במשך שנים ארוכות.

   הנתבעים הבהירו, כי הם מחזיקים רק בבתי המגורים הבנויים במקרקעין ואילו הכנסייה ושאר חלקי המקרקעין פתוחים לשימוש כל בני העדה הנוצרית בראמה, וכך היה במשך כל השנים.

   טענות הצדדים לעניין סמכות בית המשפט

3. במסגרת כתב ההגנה טענו הנתבעים טענה חליפית כללית, בעניין סמכות בית המשפט כדלקמן:

   "... קיים סכסוך עדתי עליו חל דבר המלך במועצתו ושאינו בסמכות ערכאות שיפוטיות אלא יש להורות על העברתו לגופים ולוועדות המוסמכים".

   בישיבת קדם המשפט שהתקיימה ביום 31/3/16 הבהירו הנתבעים את טענתם ופירטו אותה. לשיטתם, מכיוון שבמקרקעין דנן נמצא בית תפילה ובית מחסה לילדים נזקקים, מדובר ב"מקום קדוש" אשר על פי סעיף 2 לדבר המלך במועצה על ארץ-ישראל (המקומות הקדושים), 1924 (להלן: "דבר המלך"), אין לבתי המשפט בישראל סמכות לדון בעניינו.