ת"א 2393-04-16 וילמובסקי נ' קסטנבאום

עניינה של החלטה זו הוא עתירת הנתבע לחיוב התובע בהפקדת ערובה להוצאותיו וזאת בהתאם לסעיף 519 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד 1984.

1. פתח דבר

התובע הגיש כנגד הנתבע, שהוא בא כוחו לשעבר, תביעה נזיקית על סך של 300,000 ₪. התביעה נסובה על טענות התובע בגין ייצוגו בהליך שנפתח בשנת 2001 והסתיים בפסק דין בחודש אוגוסט בשנת 2007 (להלן "תביעת 2001"). להשלמת התמונה ייאמר כי ערעור על פסק הדין נדחה ביום 6/4/2009. פסק הדין בערעור ניתן בהעדר התייצבות התובע ובא כוחו הנתבע כאן – עם זאת בית המשפט המחוזי הדגיש כי הדחיה היא לגופו של ערעור ולא רק בשל העדר ההתייצבות ואף נימק האמור לעיל.

2. על התביעה

לדברי התובע – במסגרת תביעת 2001 לא אמרו בעלי הדין שכנגד אמת. לדברי התובע – הנתבע התרשל בכך שלא גילה את אי אמירת האמת ומכאן נבע פסק הדין באותה תביעת 2001. עוד לדברי התובע הנתבע התרשל בניסוח כתב הערעור וכן בהעדר התייצבות לדיון תוך שלא הורה לו להתייצב לערעור.

3. הסעדים הנדרשים בתביעה

התובע עותר לפיצוי בגין הסך של 25,000 ₪ אשר שילם עד כה לבעלי הדין בתביעת 2001 וכן סך של 75,000 ₪ בגין הוצאות שהוציא וכן סך של 200,000 ₪ בגין נזק נפשי כבד, התנכרות אשתו וילדיו "עקב התסבוכת שבגינה מעוקלים נכסיו", עוד לדבריו נמנע ממנו לעסוק בעבודות ההולמות את כישוריו "עקב החשש ששכרו יעוקל לתשלום החוב לארגוב" – וכאן יובהר כי ארגוב הוא הצד שכנגד בתביעת 2001.