ת"א 23910-12-11 אלטרוביץ ואח' נ' גרין

בפניי תביעה שעניינה תביעה לפינוי וסילוק יד.

כאן המקום לומר, כי התובעים לא תבעו סעד כספי, אך שמרו על זכותם להגיש תביעה כספית בהתאם לתוצאות פסה"ד ואישרתי פיצול סעדים לבקשתם.

עוד יש לציין, כי התיק היה תקופה מסוימת בעיכוב הליכים וזאת לצורך הכרעה של ביהמ"ש המחוזי בה"פ 26571-03-12 אשר הוגשה ע"י הנתבע אברי גרין כנגד משפחת אלטרוביץ' באשר לזכויותיהם בחלקה עליה בנוי הבית ברח' הזית 5 בקרית מוצקין בחלקה 323 גוש 10428 נשוא תיק זה.

לאחר מתן פס"ד זה הסכימו הצדדים, כעולה מישיבת ביהמ"ש מיום 21.9.14, לסכם על סמך החומר המצוי בתיק והכרעת ביהמ"ש המחוזי בחיפה אותו הבין כל צד בצורה שונה (וכעולה מפרוטוקול ישיבה זו).

עוד יש לציין, כי ביהמ"ש מינה בהסכמת הצדדים את המהנדס ברלינר, כאשר מינויו ניתן בהחלטה מיום 20.12.11 וכך כתבתי: "שמעתי את הצדדים ברוב קשב ואני בדיעה שיש למנות מומחה מודד מטעם ביהמ"ש אשר ייצא לשטח עם הצדדים, יעיין בכל המסמכים הרלוונטיים, יבדוק את הטענות, לרבות החומה שמפרידה בין שני חלקי המגרש וייתן את חוות דעתו לביהמ"ש. לדעתי חוות דעת זו יש בה כדי לפתור הרבה מהסכסוך שבין הצדדים. בחוות דעתו יידרש גם לתשלומי איזון".

חוות דעתו של המהנדס ברלינר התקבלה בביהמ"ש ביום 7.2.12 ואף נשלחו לו שאלות הבהרה ע"י התובעים בהמשך.

בחוות דעתו בעמוד 6 סעיף "ממצאים" קבע המהנדס ברלינר בין השאר:

"1. כל הנסיבות מורות על כך כי על הגבול בין הצדדים להישאר כפי שהוא קיים כיום.

2. כל שינוי בגבול בין הצדדים וגם כמו שמציע המודד המוסמך ברמן (מטעם התובעים – הערה שלי השופט ע. נווה) יגרום להגדלת והעצמת החיכוך והסכסוך בין הצדדים.

3. המצב הוא וכך יישאר גם להבא, כי זכויות הבנייה יהיו שוות לשני השכנים. כלומר לכל אחת מהן תהיה מחצית מזכויות הבנייה שמוקנות לחלקה בשלמותה. זאת ללא תלות בשטח הקרקע אותו הוא מחזיק בפועל. באם בעתיד (וכך אני סבור שיש לעשות) תרשם החלקה כבית משותף בין שתי יחידות דיור לכל אחת מיחידות הדיור יהיה חלק של חצי מהרכוש המשותף.

4. המצב הוא שבשנים האחרונות הלכה וגדלה המשמעות של שטח קרקע הצמוד ליחידה הבנויה בבית דו משפחתי. דבר זה הוא משמעותי במיוחד במקרה כמו כאן, כאשר שטח הקרקע (כ- 300 מ"ר) השייך לדירת מגורים אינו גדול במיוחד.

5. בנסיבות הקיימות, נראה לי כי כנכון יש לפתור את הבעיה ע"י תשלומי איזון. תשלומי איזון מתבססים על כך כי מדובר בחוסר (או בעודף) של שטח חצר. זאת בלי שקיים מחסור או עודף בזכויות בנייה.

6. תשלומי האיזון המתאים במקרה הנדון הוא 29 מ"ר כפול 1,900 ₪ (למ"ר) = 55,000 ₪".

זוהי חוות דעתו של מומחה בימ"ש כפי שניתן בהתאם למנדט שניתן לו.

על מנת להשלים את התמונה, אציין שהנתבע שלא השלים עם חוות הדעת שלח למומחה שאלות הבהרה אשר צורפו לי. בשאלות ההבהרה נשאל בין השאר על כך שהנתבע מתכוון למכור את הנכס, על חוסר ההתאמה שבין שטח הנכס הרשום בלשכת רישום המקרקעין (316 מ"ר) אל מול השטח המוחזק בפועל ע"י התובעים (הגבוה ב- 29 מ"ר). עוד נשאל המומחה לגבי זכויות בנייה והעובדה שהתובעים לא יוכלו לנצל את כל אחוזי הבנייה.